ברכת אשר על התורה, ויקרא ו:י
ברכת אשר על התורה · Birkat Asher on Torah, Leviticus 6:10
Open in the reader →1"לא תאפה (המנחה) חמץ". לא המנחה הקרבה ולא שייריה הנאכלים. איסור זה מובן באשר לשיירים הנאכלים על ידי הכהנים, שכן מוסיפים להם מים ומכינים מהם עשר חלות מצות. אך קצת קשה, מהי סכנת החימוץ ביחס לחלק הנקרב, שהרי נתנו בו רק שמן ולא מים. (פ' צו תשנ"א) הערת הרב איתן שנדורפי שי': אמנם אין מפורש בפסוקים שנותנים מים במנחות, אבל למדו חז"ל (מנחות נג ע"א) מן המילים "מצה תהיה" (ב, ה) - מכאן לכל המנחות שנילושות בפושרין, ומשמרן שלא יחמיצו. וכך נפסק ברמב"ם (מעשה הקרבנות יב, כא): כל המנחות הנאפות נילושות בפושרין. ישנן רק שתי מנחות שאין נותנים בהן מים - מנחת סולת ומנחת נסכים.
2רש"י ד"ה לא תאפה חמץ חלקם, אף השירים אסורים בחמץ (מנחות נה ע"א). ע"כ. לכאורה הגמרא־רש"י מנוגדים כאן לטעמי המקרא תכלית הניגוד. היה ראוי לאסוף את כל המקומות שבהם רש"י נדרש לטעמי המקרא וגם כאשר הוא מתנגד להם, אף בלי לציין זאת. (פ' צו תשס"ב) הערת הגר"א נבנצל שליט"א: אין זה מנוגד. אם אמרה תורה שלא תאפה חמץ וש"חלקה נתתי אותה", משמע שאף חלקם לא יאפה חמץ.