ברכת אשר על התורה, ויקרא ט:ז
ברכת אשר על התורה · Birkat Asher on Torah, Leviticus 9:7
Open in the reader →1רש"י ד"ה קרבן העם, ...כל מקום שנאמר "עגל", בן שנה הוא, ומכאן אתה למד. ע"כ. והרי לכאורה זה נלמד מלשון הכתוב למעלה (בפסוק ג) "ועגל וכבש בני שנה". וצ"ע. (פ' צו תשנ"ג)
2והנה רא"ם כבר נדרש לשאלה זו והוסיף שאלה נוספת, זו לשונו: ויש לתמוה, למה אמר: "כל מקום שנאמר 'עגל' סתם - בן שנה הוא", ולא אמר גם כן: וכל מקום שנאמר "בן בקר" - בן שתי שנים הוא, והלא שניהם דברי רבי שמעון ושניהם אמורים פה? האחד הוא העגל שהביא אהרן, והאחר הוא העגל שהביאו ישראל, ולמה הזכיר קצת דבריו של רבי שמעון והניח קצתם? ועוד: למה לא כתב אותו במקומו (בפסוק ג) "ועגל וכבש בני שנה", אבל המתין הענין בפסוק "ועשה את קרבן העם", שפירש בו "שעיר עזים ועגל וכבש", שאינו אלא אגב גררא? וב"לפשוטו של רש"י" השיב בשם רבי עובדיה מברטנורא: ויש לומר שלרש"י קשה היה בפסוקנו מדוע קרבנות אהרן הכתוב מפרט "את חטאתך ואת עולתך", אבל קרבנות העם, שלושת הקרבנות - שעיר העזים לחטאת, העגל והכבש לעולות - כלולים יחד ב"קרבן העם"? לכן כותב רש"י "כל מקום שנאמר עגל - בן שנה הוא" - לא כרבי שמעון ב"תורת כהנים" הסובר "כל מקום שנאמר בתורה עגל סתם - בן שנה". כלומר: רש"י סובר אף "עגל בן בקר" - בן שנה. הואיל וגם שעיר עזים בן שנה (ראה רש"י במדבר טו, כז), יוצא אפוא שיש מן המשותף בשלושת הקרבנות שהביא הצבור - כולם בני שנה, ולכן כללם הכתוב יחד ב"קרבן העם". מה שאין כן בקרבנות אהרן, העגל בן שנה והאיל בן שנתיים. (פ' צו תש"ס)