ברכת אשר על התורה, במדבר י:לה

1"ויהי בנסע הארן". בפסוק לג אמר רש"י: זה הארון היוצא עמהם למלחמה וכו'. כלומר שהיו שני ארונות. אם כן לא ברור, באיזה ארון מדובר כאן, האם בזה "דסליק מיניה", או בזה שהיו בו הלוחות השלמים. ואגב, גם לא ברור - לדעת רש"י - היכן שמרו ארון זה בשעת החניה. (פ' בהעלתך תשנ"ד)

2ושאלתי רבים וטובים ולא ידעו להשיב, והנה הראה לי אביעד שי' שרש"י עצמו עונה לפחות על השאלה הראשונה, ד"ה קומה ה' - "לפי שהיה מקדים לפניהם מהלך שלושת ימים, היה משה אומר, עמוד והמתן לנו ואל תתרחק יותר". והוא על פי מדרש תנחומא (ויקהל ז). ועדיין עלי לחפש היכן שמרו ארון זה בשעת החניה. (פ' חקת תשנ"ד) על מיקומו של הארון בשעת החניה שאל כבר רמב"ן (בפסוק ה), וזו לשונו: "אנה יעמוד הארון הזה עם הלוחות הראשונות כל ימי המדבר? כי במשכן, בבית קדשי הקדשים, לאחר הפרוכת, אין שם שני ארונות! וכן שלמה לא הכניס לבית קדשי הקדשים אלא ארון אחד!". והשיב ה"יפה מראה" (על הירושלמי במסכת שקלים פ"ו, ה"א) שהיה באחד מבתי הכנסת או בתי המדרש במשמרת קדושה וכבוד. וב"מרומי שדה" (סוטה מג ע"א) כתב שהארון שעשה משה היה באהלו של משה. (מהרב איתן שנדורפי שי'. ראה "הדר העולם" עמ' 317).

3רש"י ד"ה ויהי בנסע הארון, עשה לו סימניות... להפסיק בין פורענות לפורענות וכו' כדאיתא בכל כתבי הקדש (שבת קטז ע"א). ע"כ. לא ידעתי מהי הפורענות שלפני הסימניות. וראה "שפתי חכמים" (אות ז) המסב אותה על האמור למעלה (בפסוק לג) "ויסעו מהר ה'" - כתינוק הבורח מבית הספר, אבל ראשית צריך לעיין במסכת שבת, כי קשה לקרוא לזה פורענות. (פ' בהעלתך תשנ"ט) אכן שם מבאר רש"י באופן אחר, שהכוונה לתאוות האספסוף לאכול בשר ולמרוד בה'. ואמנם מעשה האספסוף מובא בתורה לאחר חטא המתאוננים, אך למעשה התחיל האספסוף להמריד את העם עוד מקודם, בתוך שלושה ימים למסעם מהר סיני, כמבואר ברמב"ן על אתר. אבל תוספות (ד"ה פורענות) שם ורמב"ן על אתר חולקים על פירוש רש"י. לדבריהם הפורענות הראשונה היא זו המובאת ב"שפתי חכמים", שבני ישראל ברחו מהר סיני "כתינוק הבורח מבית הספר". ואכן מעיר רמב"ן, שלפי פירוש זה, הלשון "פורענות" מובנה "חטא" ולא "עונש", שכן לא נענשו על עוון זה.

4רש"י ד"ה קומה ה', לפי שהיה מקדים לפניהם מהלך שלושה ימים וכו'. מאוד לא ברור על מה מוסב משפט זה, על ה' או על הארון שבו שברי הלוחות. אם על הארון, למה "קומה ה'"? כאילו יש כאן זהות שלמה בין ה' וארון הברית? ואם הכוונה לה', מה פירוש "שהיה מקדים לפניהם"? ומשה מורה לו הוראות? (פ' בהעלתך תשנ"ה) וראה "תורה שלמה" על אתר (אות קמד) שכתב בשם "מדרש ילמדנו": בשעה שהיה הקב"ה מבקש שיסעו, היה הארון מזעזע עצמו. ויש אומרים תולה עצמו. ביקש משה להודיע לישראל שהשכינה עמם, לפי שאמר לו הקב"ה: "הנה אנכי שולח מלאך לפניך וגו' השמר מפניו" (שמות כג, כ-כא), אמר משה: "אם אין פניך הולכים" וגו' (שם לג, טו). אמר לו: "פני ילכו" (שם שם, יד). בא משה אמר לישראל: עמדו סעו, שהרי השכינה בארון! אמרו ליה: אין אנו מאמינים. אמר: "קומה ה'" והארון נזדעזע, לכן היו מאמינים. ע"כ. הערת ר' זאב נוימן שי': ראה שיחות הרצי"ה לספר במדבר (עמ' 94), שם מובא בשם ספר הכוזרי (ד, ג), שאכן ישנה זהות מוחלטת בין ה' ובין ארון הברית.

5ועתה קשה לי, כיצד רש"י (על פי תנחומא ויקהל ז) מבאר "קומה - עמוד והמתן לנו" וכו'. והרי זה קרוב להיפוכו של פשט הדברים, כי לפי זה מדובר על שעה שישראל כבר במסע ואינם הולכים מספיק מהר כדי לשמור על מרחק שלושה ימים. (פ' בהעלתך תשנ"ט) וראה "באר בשדה" שאמנם עיקר משמעו של לשון זה הוא 'קום נא וסע לפנינו', אך יש בלשון "קומה" גם משמעות נוספת, הפוכה מזו: 'עמוד נא על מקומך!' (ראה נחמיה ט, ג). משה התכוון כאן לשתי המשמעויות.