ברכת אשר על התורה, במדבר יג:טז

1רש"י ד"ה ויקרא משה להושע וגו', התפלל עליו וכו'. כבר שאלו, מדוע לא התפלל גם על המרגלים האחרים, ולפחות גם על גיסו (בעל מרים אחותו) כלב בן יפונה? (פ' שלח תש"ן) לשאלה זו נדרשו כמה מרבותינו האחרונים. לפי בעל "משך חכמה" משה התפלל רק על יהושע שהיווה עבור בני ישראל סמל של גבורה מאחר שנלחם בעמלק וניצחם (שמות יז, יג), ואם ח"ו ימשך אחר עצת המרגלים לרפות ידי ישראל מלהלחם ביושבי הארץ, הרי תאבד תקוותם. לפי "באר בשדה" משה חשש שיהושע ימשך אחר עצת המרגלים ברצותו לעכב כניסת בני ישראל אל הארץ מתוך קנאה לכבודו של רבו שכבר התנבאו עליו שלא הוא יכניסם אל הארץ (ראה למעלה יא, כח). ולפי "גור אריה" משה התפלל דווקא על יהושע תלמידו כי גנאי גדול הוא לאדם כאשר תלמידו אינו נוהג כהוגן, שיאמרו אלמלא שלמד כך מרבו לא היה עושה מעשים כאלו. וראה מש"כ להלן (בפסוק כב).

2וראה תרגום יונתן בן עוזיאל: "...וכדי חמא משה ענוותנותיה, קרא" וכו'. כלומר בזה היה יהושע שונה מכלב, ועל כן היה זקוק יותר לברכה־תפילה ממשה. רק קצת קשה, מנין לו ליונתן בן עוזיאל על ענוותנותו היתרה של יהושע, אלא אם כן הוא מניח שלמדה ממשה רבנו ע"ה, רבו המובהק. ועל כל פנים מסתבר שיונתן בן עוזיאל מבקש להשיב על השאלה דלעיל. (פ' שלח תשנ"ה) וראה דברי הרב משה ליב שחור בספרו "אבני שהם" על התורה (על אתר) שכתב: נראה לבאר לדברי התרגום יונתן, דכשראה משה ענוותנותו של יהושע קרא לו יהושע, דחשש משה שמא מתוך ענוותנותו תתרכך עמדתו ויחפש מוצא של פשרה עם חבריו המרגלים ולא יגלה תקיפות כלפיהם, ולפיכך קרא לו יהושע, שהתפלל עליו: י־ה יושיעך מעצת מרגלים (הראני הרב איתן שנדורפי שי'). והוסיף ר' חזקי פוקס שי': בספר "שרת"י במדינות" מבואר שתרגום יונתן נאמן כאן לשיטתו, שכן למעלה (יא, כט) באר שאלדד ומידד התנבאו על משה שימות ויהושע יהיה זה שיכניס את ישראל לארץ. יהושע לא חפץ בזה, ואמר: "אדני משה כלאם", מוכח אם כן שהיה עניו ולא חפץ בכבוד שבהנהגת ישראל.

3וראה רשב"ם הטוען כי לא רק עתה קרא משה רבנו ע"ה להושע בן נון יהושע, אלא מאז שנעשה משרתו, ואכן כך שמו כבר בסוף פרשת בשלח, במלחמת עמלק (שמות יז, ט). ע"כ. אך אם אמנם מתן שם זה כלל אינו קשור לפרשת המרגלים, למה הכתוב מזכירו רק כאן ולא הרבה יותר מוקדם, כגון בסוף פרשת בשלח? (פ' שלח תשס"ה) וראה רבנו בחיי שמה שמצאנו שכבר במלחמת עמלק שהיתה למעלה משנה קודם שליחת המרגלים, נקרא בשם "יהושע", הוא לכבודו של משה שכיון שעתיד היה לקרוא להושע "יהושע", לא הזכירו הכתוב בשם אחר כלל, וכאן הוזכר בשם הושע כדי לגלות שזה היה שמו הראשון. ולפי "משכיל לדוד" משה רבנו החליף את שמו של הושע כבר בשעה שעמד לפניו לשמשו, וכאן בא הכתוב לגלות שהטעם לקריאת שמו כך, הוא משום שידע משה רבנו שיהושע עתיד להיות בחברת רשעים בשליחות זו והתכוון בתפילתו עליו שינצל.