ברכת אשר על התורה, במדבר יד:כז

1רש"י ד"ה לעדה הרעה וגו', ...מכאן ל"עדה" שהיא עשרה. ע"כ. זוהי משנה בסנהדרין (פ"א, מ"ו). ועצם הדרשה קשה, שהנה בפסוק לה - "לכל העדה הרעה הזאת" ברור שהכוונה לכל העם, כי במרגלים מדובר בפסוק שאחריו - "והאנשים אשר שלח משה" וגו', וקשה להבחין בין "העדה" ו"כל העדה". וצריך עיון. ובעצם צריך עיון כל הנושא "עדה" בפרשות שלח וקרח, וכצעד ראשון ארשום כאן את רשימת המקורות: (יג, כו) עדה, עדת בני ישראל; (יד, א, ב, י) כל העדה; (כז) לעדה הרעה; (לה) לכל העדה הרעה הזאת; (טז, ב) נשיאי עדה; (טז, ה) ואל כל עדתו; (טז, ו) וכל עדתו; (טז, ט) מעדת ישראל; (טז, יא, טז) וכל עדתך; (טז, יט) את כל העדה; (טז, כא) מתוך העדה; (טז, כב) ועל כל העדה; (טז, כד; יז, יא) אל העדה; (יז, ו) כל עדת בני ישראל; (יז, ז) העדה; (יז, י) מתוך העדה הזאת; (יד, ה) כל קהל עדת בני ישראל; (יד, ז) כל עדת בני ישראל. (פ' קרח תשנ"ב) וראה מש"כ למעלה (יג, כו).

2ומכל מקום קצת מפריע שאת המושג המקודש "עדה" לומדים מעדת רשעים. והנה אמרו לי בני שלום שי' ונכדי נתנאל שי' שאולי הכוונה לומר, אפילו עשרה כאלה הם מנין לדבר שבקדושה, ואילו היו חז"ל מסמיכים ענין זה של עשרה למניין למקרה של עשרה צדיקים למשל, עלולים היינו לומר על מנין של יהודים רגילים שאין בו די בעשרה! ור' יהודה קיל שי' אמר לי שהשתתפות עשרה בדבר מצוה אפשר ללמוד ממגילת רות (ד, ב). (פ' שלח תשנ"ה) הערת ר' טל הרוש שי': לימוד המושג המקודש "עדה" מעדת רשעים הביא את רבנו יעקב (ראה רבנו בחיי לספר ויקרא כב, לב) ללמוד באופן אחר, וכה דבריו: ופירש רבנו יעקב, שאין נוסחא זו מדוקדקת, שאין להביא ראיה מעשרה מרגלים לדבר שבקדושה, אבל עיקר הנוסחא היא כן: אתיא "תוך" "תוך", כתיב הכא: "ונקדשתי בתוך", וכתיב התם: "לשבֹּר בתוך הבאים" (בראשית מב, ה) - מה להלן עשרה, אף כאן עשרה. ועכשיו יביא ראיה מעשרה אחי יוסף, שהיו צדיקים, לדבר שבקדושה. ע"כ. וראה הערה 26 בהוצאת "מוסד הרב קוק", שם מצויין שמקור הדברים בירושלמי (ברכות פ"ז, ה"ג), אלא ששם דוחה הגמרא לימוד זה.

3רש"י ד"ה אשר המה מלינים, את ישראל עלי. ע"כ. דברי בעל "שפתי חכמים" (אות כ) אינם מובנים לי, ולכאורה רש"י בא להדגיש, כי התיבה "מלינים" היא בבנין הפעיל, כלומר המרגלים־העדה הם אלה שגורמים לתלונה זו, וכפי שרש"י אומר בדיבורו הבא, וכלשון הכתוב להלן (פסוק לו) "וילינו" (קרי), ורש"י שם. (פ' שלח תשנ"ד)