ברכת אשר על התורה, במדבר יח:י
ברכת אשר על התורה · Birkat Asher on Torah, Numbers 18:10
Open in the reader →1רש"י ד"ה בקדש הקדשים תאכלנו וגו'. למד על קדשי קדשים שאין נאכלין אלא בעזרה ולזכרי כהונה. ע"כ. וקשה לי: (א) הרי ענין הזכרים פסוק מפורש הוא בסיפא דקרא "כל זכר יאכל אֹתו", ולמה לי ללמוד מן הרישא דבר שמפורש בסיפא? (ב) והוא עיקר - בגמרא מנחות (ח ע"ב) בברייתא "מיתבי, רבי יהודה בן בתירא אומר, מנין שאם הקיפו עובדי כוכבים (לשם מלחמה) את העזרה, שהכהנים נכנסין להיכל ואוכלין בקדשי קדשים ושיירי מנחות? תלמוד לומר בקדש הקדשים תאכלנו" (מובא ב"תורה תמימה" אות לד), ודרשה זו היא ממש פשוטו של מקרא, מה שאין כן פירושו של רש"י ז"ל. ושמא תאמר שזהו מקרה היפותתי ונדיר, ולכן אין רש"י מביא דברי רבי יהודה בן בתירא, הרי מצינו כאלה רבים? (פ' קרח תשמ"ז) הערת הרב איתן שנדורפי שי': באשר לשאלה (א) דומה שרש"י מזכיר זכרי כהונה, לא כדי ללמוד דין נוסף מהרישא, אלא כדי לסכם את הנלמד מהפסוק, ובאמת דין אכילת קדשי קדשים על ידי הזכרים בלבד נלמד מהסיפא וקאי על ה"וגו'". וראה רמב"ן על אתר שהקשה מעין קושיה (ב).
2הכתוב מכנה את הקרבנות כאן בשם "קדשי קדשים". הכוונה היא שמדובר בקרבנות המיוחדים לשם ה' ואינם נאכלים אלא לכהנים וקדושתם חמורה ויש בהם מעילה, אבל הקרבנות שיש בהם זכות להדיוט נקראים קדשים קלים ואין בהם מעילה (ראה "תוספות יום טוב" במסכת זבחים פ"ה, מ"ד). (פ' קרח תשס"ו)