ברכת אשר על התורה, במדבר יט:ט

1"...את אפר הפרה... והיתה... חטאת הִוא". לכאורה מוסבים לשונות "והיתה" ו"הוא" על הנושא "אפר הפרה", ולמה אפוא לשון הנקבה? (פ' חקת תשס"ה)

2רש"י ד"ה והניח מחוץ למחנה, לשלושה חלקים מתחלקת, אחד נִתן בהר המשחה, ואחד מתחלק לכל המשמרות, ואחד נִתן בחיל וכו'. לאחר שריפת הפרה נוטלים את האפר ומחלקים אותו לשלושה חלקים - חלק אחד ניתן בהר הזיתים בו שרפו את הפרה. חלק שני מחולק בין עשרים וארבע משמרות הכהונה והחלק השלישי ניתן בחיל (מקום פנוי בהר הבית לפני חומת העזרה ברוחב עשר אמות). ובמשנה (פרה פ"ג, מי"א) נאמר: "אחד נִתן בחיל, ואחד נִתן בהר המשחה ואחד היה מתחלק לכל המשמרות". ותמוה שרש"י משנה מסדר המשנה. (פ' חקת תשמ"ז, בלימודי עם מיכאל זינגר שי') וראה "גור אריה". לדבריו, רש"י פתח בחלק שניתן בהר הזיתים לפי שבו פתח הכתוב - "והניח מחוץ למחנה".

3שם. ...זה של משמרות היה חוץ לעזרה, ליטול ממנו בני העיירות וכל הצריכין להטהר וכו'. כלומר החלק השני, שנמסר לראשי משמרות הכהונה, כל אחד הוליכו לעירו. ולא ידעתי מה מיוחד ב"בני העיירות" לעומת "כל הצריכין ליטהר". (פ' חקת תשנ"ב) ואכן בדפוסים קדומים הגירסה היא: " כל הצריכין להטהר" - בלא ו"ו. כלומר הכל ענין אחד.

4אם נעשה הדבר בבית המקדש, לשם מה החלוקה למשמרות? (פ' חקת תשנ"ג) אכן לפי הרמב"ם (הלכות פרה אדומה ג, ד) נראה שגם החלוקה למשמרות הכהונה נעשתה במקדש. אבל לפי תוספות יום טוב (פרה פ"ג, מי"א) החלוקה למשמרות היתה אצלם בעיירות מגוריהם כדי שיוכלו ישראל לקחת מהם ולא יצטרכו ליסע לירושלים. עיין שם.