ברכת אשר על התורה, במדבר כב:יח

1"...לא אוכל לעבֹר את פי ה' אלהי". מזמן מתמיה אותי ביטוי אינטימי זה של אותו רשע - לא פחות ולא יותר מאשר "ה' אלהי". ועוד: לפני זרים שמבקשים ממנו לעשות מעשה נגד אותו האלהים, וכאילו לא די בשימוש בשם ה', כמו למעלה (בפסוק יג), שגם הוא תמוה למדי. (פ' בלק תשמ"ט) וראה מש"כ למעלה (בראש הפרשה). הערת ר' זאב נוימן שי': לביטוי זה שבפי בלעם נדרש מרן הגרצ"י קוק בשיחותיו לספר במדבר (עמ' 299), וכך נאמר שם: אצל בלעם מה אנו מוצאים? "התקפה" אלהית נבואית עד כדי מגע עם עליוניות של חשבונות אלהיים על־עולמיים. הוא קורא בשם "ה' אלקי". הוא "מחותן" עם רבונו של עולם וקורא לו "ה' אלהי"! מצד גדלותו הרוחנית יש לו מגע עם העליונות שבעליונות. ע"כ. ועיין שם עוד (בעמ' 266).