עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryברכת אשר על התורה

ברכת אשר על התורה, במדבר כו:ה

ברכת אשר על התורה · Birkat Asher on Torah, Numbers 26:5

Open in the reader →

1"ראובן בכור ישראל". כאן הכתוב מקדים את ראובן ואף מדגיש את בכורתו, ולא מונה את השבטים לפי סדר המסעות. טעם הדבר הוא לכאורה משום שכאן מדובר לקראת הירושה־ההתנחלות, וכדברי "העמק דבר" על אתר. (פ' פינחס תשנ"ח)

2"חנוך משפחת החנֹכי" וגו'. "חנוך" בלא למ"ד, וכן "תולע" (פסוק כג), "איעזר" (פסוק ל), "אשריאל" ו"שכם" (פסוק לא), "ושמידע... וחפר" (פסוק לב). וראה פסוק מ. וקשה למצוא שיטה בזה. (פ' פינחס תשס"א) וראה "העמק דבר" על אתר.

3רש"י ד"ה משפחת החנכי, לפי שהיו האומות מבזין אותם וכו'. כלומר הכתוב מאריך כאן בהזכרת שם כל משפחה פעמיים: תחילה בשמה העיקרי, ואחר כך בתוספת ה"א ויו"ד בראש התיבה ובסופה, כדי להעיד על כל משפחה ומשפחה שאין בה פגם. אולם ראה דברי רמב"ן בספר בראשית (יב, י) שכתב: "...והמצרים ירעו להם ויקחו מהם הנשים" וכו'. (פ' ראה תש"ס)

4וקשה לי: אריכות זו, מקומה במנין הראשון, כגון למעלה (ג, כא) לגבי בני לוי, ולא עכשיו, ארבעים שנה מאוחר יותר, ושם אין דורשין כן. (פ' פינחס תשנ"ב)

5וראה "כלי יקר" על אתר המשיב על השאלה - רק עכשיו, משנכשלו בבנות מואב - הפכו לחשודים על העריות גם למפרע. (פ' פינחס תשנ"ז)

6ועדיין קשה: לכאורה סימן מובהק הרבה יותר לטהרת משפחות בני ישראל הוא הנאמר למעלה (ב רש"י ד"ה לבית אבתם) "על שבט האב יתייחסו, ולא אחר האם", כי אילו היה חשש כלשהו בנדון, לא היה מקום להתייחסות אחר האב. (פ' פינחס תשנ"ו)

7ועוד: אונקלוס מתעלם לגמרי מן האותיות יו"ד וה"א שנתוספו כאן לשמות, וממילא גם מתעלם מדברי המדרש (שיר השירים רבה ד, יב) היפים שרש"י מביא. (פ' פינחס תשנ"ז) הערת ר' רפאל בנימין פוזן שי': הואיל ושם פרטי לא יבוא בארמית ביידוע או בתוספת יו"ד הכינוי, הוצרך לתרגם "מִשְׁפַּחַת הַחֲנֹכִי " - "זַרְעִית חֲנוֹךְ ", "אֵלֶּה מִשְׁפְּחֹת הָראוּבֵנִי " (פסוק ז) "זַרְעֲיָת רְאוּבֵן " וכן בכל הפרק, אף על פי שהפסיד בכך דרשת חז"ל המובאת ברש"י. ובדפוסים מצויים השתבשו בכמה מן השמות והוסיפו בהם יו"ד ולפעמים גם ה"א, כגון "מִשְׁפַּחַת הָאַרְדִּי... מִשְׁפַּחַת הַנַּעֲמִי" (פסוק מ) שתרגמוהו "זַרְעִית הָ אַרְדִּ י ... זַרְעִית נַּעֲמִ י ". ואולם הנוסח הנכון הוא: "זַרְעִית אַרְדְּ ... זַרְעִית נַעֲמָן ", וכן "לַאֲרוֹד זַרְעִית אֲרוֹד " (פסוק יז) "לְפֻוָּה זַרְעִית פֻּוָּה " (פסוק כג) (ולא: אֲרוֹדִי, פּוּנִי), כהערת המפרשים (יא"ר, "אוהב גר" ו"מרפא לשון"). (מתוך ספר "פרשגן" - ביאור חדש לתרגום אונקלוס - בכתיבה)

8שם. ...אבל ב"ימנה" לא הוצרך לומר "משפחת הימני", לפי שהשם קבוע בו, יו"ד בראש וה"א בסוף. ע"כ. קשה לי: איזו משמעות יש לאותיות אלה כשהן חלק אינטגרלי של השם? (פ' פינחס תשנ"ו)