ברכת אשר על התורה, במדבר ג:א

1רש"י ד"ה ואלה תולדֹת אהרן ומשה, ואינו מזכיר אלא בני אהרן... מלמד שכל המלמד וכו' (סנהדרין יט ע"ב). התשובה יפה, אך אינה מיישבת אלא מחצית השאלה, דהיינו כיצד זה נקראים בני אהרן תולדות משה, אך אינה מיישבת את השאלה באשר לאי־איזכור בניו של משה. (פ' במדבר תשמ"ז) וראה "עבד שלמה" שלא בא הכתוב להזכיר אלא את המשוחים לכהונה.

2רש"י ד"ה ביום דבר ה' את משה, נעשו אלו התולדות שלו, שלימדן מה שלמד מפי הגבורה. ע"כ. כלום לפני כן לא לימדם? (פ' במדבר תשמ"ט) הערת ר' חזקי פוקס שי': לעניות דעתי הדגש כאן הוא על המילים "מפי הגבורה". אכן מסתבר שגם קודם לכן לימדם תורה (ממה שקיבל במסורת מאברהם אבינו שכליותיו נבעו תורה), אולם תורה זו, לא היו בה גדרי חיוב ובשעת הצורך ניתן היה לסטות ממנה (כפי שעשה עמרם בנושאו את דודתו לאשה). כאן לימד משה "מה שלמד מפי הגבורה" - זו כבר מדרגה אחרת, זו תורה שיש בה גדרי חיוב. על תורה זו אמרו חז"ל (סנהדרין יט ע"ב): כל המלמד בן חבירו תורה - מעלה עליו הכתוב כאילו ילדו.

3ויפים, בהקשר זה, דברי הרב משה צבי נריה בספרו "נר למאור" (עמ' 315), שהביא דברי רש"י אלו וכתב עליהם: על דברי חז"ל שהובאו ברש"י שואל המהר"ל מפראג בספרו "גור אריה": הרי משה רבנו, רבן של כל בני ישראל היה, כולם היו בניו־תלמידיו, ומדוע מדגישה התורה דווקא שבני אהרן נקראו בניו? עונה המהר"ל: משום שאת בני אהרן לימד משה רבנו שעות נוספות, מעבר לחובתו. מכאן למדנו: המתמסר לתלמידיו ללא גבול, מעבר לתנאי המשכורת ולמחוגי השעון, הוא הזוכה שתלמידיו בנים הם לו. ע"כ.

4רשב"ם ד"ה ואלה תולדת אהרן ומשה, תחילה מנה תולדות ישראל (בפרק ב)... ואחר כך תולדות הכהנים (ג, ב-ד)... ואחר כך תולדות הלוים (ג, יד-לט) וכו'. אמנם מונה יפה את הסדר התמוה, אך אינו מציע לו כל פירוש, אף כי זה מתבקש דווקא כאשר מדגישים אותו, מכל מקום תירוצו של רשב"ם לשאלת רש"י באשר לאי־איזכור בני משה, הוא שבהמשך פרקנו מופיעים בני משה במילים "משפחת העמרמי" (בפסוק כז). (פ' במדבר תשס"ב)

5רשב"ם ד"ה ביום דבר ה' את משה בהר סיני, שזהו קודם שהוקם המשכן, אז היו ארבעה. אבל בשנה שנייה שהוקם המשכן במדבר סיני לא נשארו כי אם אלעזר ואיתמר, כמו שפירשתי למעלה בתחילת פרשה. שכל מקום שנאמר "בהר סיני" זהו קודם שהוקם המשכן, אבל משנבנה אהל מועד לא נאמר אלא "במדבר סיני". ע"כ. לפי רשב"ם הכתוב מדגיש שכשדיבר ה' אל משה בהר סיני, קודם שהוקם המשכן, אכן היו לאהרן ארבעה בנים, אבל כשהוקם המשכן במדבר סיני מתו שני בני אהרן נדב ואביהוא, ונותרו לו רק שני בנים חיים. וראה מה שכתבתי בספר ויקרא (כה, א). (פ' במדבר תשס"א)