ברכת אשר על התורה, במדבר ג:כט

1רש"י ד"ה משפחת בני קהת יחנו וגו' תימנה, וסמוכין להם דגל ראובן החונים תימנה. אוי לרשע ואוי לשכנו - לכך לקו מהם דתן ואבירם ומאתים וחמשים איש עם קרח ועדתו, שנמשכו עמהם במחלקותם. ע"כ. קשה לי, כלום חסרה להם לדתן ואבירם רשעות עד שהם צריכים להימשך אחר קרח? והרי היפוך הדברים הוא נכון. על קרח לא שמענו עד כה שום דבר רע, ואילו הללו ותיקים ברשעותם, ואף על פי כן תולה הכתוב־הדרשן את מקור הרשעות בקרח. (פ' במדבר תשמ"ג)

2וזה שחז"ל מיחסים כמה וכמה מעשים רעים לדתן ואבירם, הוא - לדעת ר' דב רפל שי' - משום שהם (או רש"י) מבקשים לצמצם את מספר עושי הרע בישראל ככל האפשר. ולעניות דעתי זהו שאמרו: תולין קלקלה במקולקל (ראה ירושלמי תרומות פ"ד ה"ח). ומן הסתם שני הרעיונות עולים בקנה אחד, וכבר נדרשתי לזה בעבר (ראה מה שכתבתי בבראשית מב, כד; שמות ב, יג; ה, כ; טז, כ; ועוד). (פ' במדבר תשנ"ו) הערת ר' גרשון באס שי': רעיון זה בא לידי ביטוי גם בדברי חז"ל במסכת תענית (כט ע"א): מגלגלין זכות ליום זכאי וחובה ליום חייב.

3וראה "העמק דבר" (להלן טז, א ודברים יא, ו) הרואה בדתן ואבירם את אנשי המחלוקת העיקריים. (פ' עקב תשנ"ו)