עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryברכת אשר על התורה

ברכת אשר על התורה, במדבר לד:יט

ברכת אשר על התורה · Birkat Asher on Torah, Numbers 34:19

Open in the reader →

1בפסוקים אלו באה רשימת האנשים, שנתמנו להנחיל את הארץ לתשעת השבטים ומחצית השבט, אחר ששבטי ראובן, גד וחצי שבט מנשה כבר לקחו את נחלתם מעבר לירדן קדמה מזרחה. והרי מספר נקודות שיש לתת עליהן את הדעת: (א) אצל יהודה (פסוק יט), שמעון (פסוק כ) ובנימין (פסוק כא) חסר התואר "נשיא" הנמצא בכל יתר השבטים. (ב) אצל יהודה ואצל בנימין גם אין המילה "בני", כמו אצל כל היתר. (ג) בולט שברוב השמות - אם של הנשיא או של אביו - יש צירוף המילה "אל". (ד) מעניין גם סדר מניית השבטים שכאן המתחיל ביהודה שמעון ובנימין, אלה שהרכיבו את ממלכת יהודה העתידה. (ה) רק בפסוקים כא ו־כג - בנימין ויוסף - אין ו"ו החיבור אל השבט המוזכר קודם לכן, וגם זה אומר דורשני. (פ' מטות מסעי תשנ"א, פ' מסעי תשנ"ה ופ' מטות מסעי תשנ"ח) על היעדר המילה "נשיא" בשלושת השבטים הראשונים (שאלה א) ראה חזקוני על אתר. לדבריו, כלב נקרא כבר עבדו של הקב"ה בענין המרגלים (למעלה יד, כד), ועמד בצדקו כל ימי חייו, לפיכך לא הוצרך לקרותו נשיא. נשיא שבט בנימין היה אלידד, הוא אלדד, חברו של מידד, שהיה נביא (למעלה יא, כו), וחשוב כמו נשיא. ויתכן גם שלא נקרא נשיא משום שעתיד להכשל במעשה פילגש בגבעה. ובנשיא שבט שמעון הושמט תואר נשיא בגלל כשלונם במעשה זמרי. טעם אחר מובא ב"אור החיים" הק' על אתר, וכך כתב: ואולי כי להיותם סמוכים לזכרון "נשיא אחד נשיא אחד", מובן כי הם נשיאים, ומשלושה ואילך הוּפלג (רחוק) זכרון הנשיאים והוצרך הכתוב לזכרו בכל אחד. וראה שם שני נימוקים נוספים. ולפי "העמק דבר" (בפסוק יט) אלו שלא נאמר בהם "נשיא", זה מפני שלא נבחרו נציגיהם אלא לחלוקת הארץ, ולא כהנו כנשיאי השבט.

2על היעדר המילה "בני" אצל יהודה ובנימין (שאלה ב) ראה תירוץ "ישיבתי" אצל "העמק דבר". (פ' מטות מסעי תשנ"ח) הערת ר' זאב נוימן שי': והגרצ"י קוק תירץ: ביהודה ובנימין שהם שכניו של מקום ושייכי הדדי בירושלים ובמקדש, ענין המטה הוא כללי בשלמות אחדותו ולא של בני השבט בפרטיותם. וגם ששני אלה הוכנו למלכות מעיקרם ושמעון חזר ונמשך לאחיזת הנחלה כראשית בכרותם אחרי ראובן, וכמו בתחלת ספר שופטים. ולכן גם לא נזכרו בהם שוב בתורה ענין הנשיאות בפרטיות.

3על סדר מניית השבטים כאן (שאלה ד) השיב הנצי"ב: חשב המקרא לפי גדולת האנשים בערכן, לא לפי חשיבות השבטים. ע"כ. ולפי "דעת מקרא" הסדר ברשימת השבטים כאן תואם את סדר התנחלותם בארץ, מדרום לצפון. ע"כ. (ראה הערה 6 שם).