ברכת אשר על התורה, במדבר ה:יב

1רש"י ד"ה איש איש כי תשטה אשתו, מה כתוב למעלה מן הענין? ...חייך, שתצטרך לבא אצלו להביא לו את הסוטה. ע"כ. דומה שדרשת סמיכות פרשיות זו מרחיקה לכת. הניחא הדרשה הקודמת (י, ד"ה ואיש את קדשיו לו יהיו), שם יש קשר ענייני בין הדברים - חטא באי־מתן, בקמצנות כלפי הכהן, ועונש באי־קבלה של המצופה, אך מה קשר בין חטא זה וסטיית האשה? קשה לומר שכל הקשר הוא להכריחו להידרש לכהן, אם לא בטוב, כי אז ברע. (פ' נשא תשמ"ז) וראה "אזנים לתורה" על אתר שכתב: נסמכה פרשת סוטה לפרשת תרומות ומעשרות, לאמר לך, שכל שיש לו תרומות ומעשרות ואינו נותנן לכהן, סוף נצרך לכהן על ידי אשתו - הוא אינו אוכל טבל, אלא שהתרומות ומעשרות שהוא מעשר, הוא עכב אצלו ואינו נותנן לכהן כי עינו צרה לתת את חלב יצהר תירוש ודגן למי שלא טרח בהם, ודי לו לכהן, לפי דעתו, בפת שעורים כשאר עניים. ומודדים לו כמדתו, שהוא אמנם מביא מנחת שעורים ששיריה נאכלים לכהן, אבל יחד עם השעורים הוא מביא אל הכהן את אשתו אשר מעלה בו. ע"כ. ועוד כתב: הוא חולק על הכהונה כקרח ועדתו וסובר שכל העדה כולם קדושים ובתוכם ה', וכעוזיה המלך, שנכנס להיכל להקטיר קטרת, וזה נקרא מעילה. וכן אמר עזריה הכהן הגדול לעוזיה המלך "צא מן המקדש כי מעלת" (דברי הימים ב' כו, יח). והאיש הזה, שמעל בכהונה, מעלה בו אשתו, מדה כנגד מדה. ואדרבה, ינסה הוא או מי שהוא מעדת קרח לברר את הספק הנורא הזה המכרסם בלבו - אם זנתה אשתו תחתיו או טהורה היא. והוא נצרך לכהן, שרק הוא באופן פלאי ונסי יברר לו זאת, ואז יאמין בקדושתו של אהרן ובניו. ע"כ. הערת הרב איתן שנדורפי שי': וראה דבריו הנפלאים של רבי שאול מאמסטרדם בספרו "בנין אריאל", שכתב: הרבה מפרשים בקשו למצוא דברי חפץ, וכי מפני שהוא נמנע מליתן מתנות כהונה תחטא אשתו, הלא האדם בעל בחירה ולא יתכן לומר שמביאין מן השמים לידי חטא, דהבא ליטהר מסייעין אותו, והבא ליטמא פותחין לו ולא מסייעין, וכל שכן שאין מביאין לידי חטא ח"ו? ונראה לי ליישב על פי מה שכתוב בברכות (לא ע"ב) על תפילתה של חנה: "אם ראה תראה בעני אמתך" (שמואל א' א, יא) - אם ראה - מוטב, ואם לאו - תראה שאלך ואסתתר בפני אלקנה בעלי כו' עיין שם באורך. ועל פי זה יש לפרש ענין עונש הנמלט מליתן מתנות לכהן, הקב"ה מונע ממנו פרי בטן, וזה גורם שאשתו מסתתרת כדי שישקנה בעלה מי סוטה לקיים "ונקתה ונזרעה זרע" ובזה הוא מצטרך לכהן. ע"כ. וראה גם "כלי יקר" ו"תורה תמימה" על אתר. והוסיף הגר"א נבנצל שליט"א: הוא אינו מאמין בקדושה, אף אשתו כך.

2רש"י ד"ה כי תשטה אשתו, שנו רבותינו, אין המנאפין נואפין עד שתכנס בהם רוח שטות, דכתיב "כי תשטה", וכתוב בו (משלי ו, לב), "נואף אשה חסר לב". ע"כ. כלומר עליה נאמר "כי תשטה" ודרשו תיבה זו כאילו היא מנוקדת בשי"ן ימנית, ועליו נאמר - "חסר לב", דהיינו חסר תבונה. (פ' נשא תשמ"ח)

3רש"י ד"ה אֹתה שכבת זרע, שכיבתה פוסלת אותה, ואין שכיבת אחותה פוסלת אותה (יבמות צה ע"א). ע"כ. תמיד תמהתי, מה הווה אמינא יש לומר ששכיבת אחותה תפסול אותה. (פ' נשא תשנ"ט) וב"רש"י כפשוטו" מבואר (בשם "לבוש"): אין שכיבת אחותה עם בעלה פוסלת אותה, שיאסר הוא על אשתו משום שעבר על איסור אחות 'אשה'. ולמה הייתי סבור לומר כן? לפי שמכלל הענין האמור בפרשה, למדנו שאם האשה אכן 'נטמאה', הרי היא אסורה על בעלה (כי על כן הוא מביאה לבודקה ולברר אם לא נטמאה ותהא מותרת לו) - מתוך כך הייתי יכול להשוות ולומר שכשם שהאשה נאסרת על בעלה כשעברה על איסור 'אשת איש', אשר הוא איסור הבא כתוצאה מנישואיה עם בעלה, כמו כן יאסר הוא עליה אם לקח את אחותה ועבר על איסור 'אחות אשה', שגם איסור זה בא כתוצאה מנישואיו עם אשתו.