ברכת אשר על התורה, במדבר ה:יח

1רש"י ד"ה ופרע, סותר... מכאן לבנות ישראל שגילוי הראש גנאי להן (כתובות עב ע"א). ע"כ. לכאורה הדרשה קשה, שהרי מכאן אין ללמוד אלא שסתירת קליעת השיער היא גנאי, ולא הגילוי, שהוא שלב קודם. וצריך לומר שסתירת קליעת השיער נועדה לפזרו ולגלותו גילוי גמור. (פ' נשא תשנ"ח)

2רש"י ד"ה לפני ה', בשער נקנור, הוא שער העזרה המזרחי וכו'. דומה שזוהי הפעם הראשונה ש"מוסד ציבורי" נקרא על שם תורמו, והדברים אפוא עתיקים. (פ' נשא תשמ"ז) הערת הגר"א נבנצל שליט"א: שערי ניקנור נקראו על שם ניקנור מפני שמסר נפשו עליהם.

3שם. ...שער העזרה המזרחי, דרך כל הנכנסים. ע"כ. פירוש שהיו נכנסים להר הבית דרך שער חולדה שהוא בדרום, פונים ימינה ונכנסים לעזרה ממזרח. וצריך לבדוק אם אמנם כן. ואם כן, יש כאן חיזוק לדעתי (למעלה ב, יז) באשר לפניה ימינה. (פ' נשא תשס"ב)

4רש"י ד"ה המרים, על שם סופן, שהם מרים לה. (ספרי). ע"כ. והנה לפי רמב"ם המים מרים כבר בתחילתם "...ונותן לתוכן דבר מר, כגון לענה וכיוצא בה, שנאמר 'מי המרים'" (הלכות סוטה ג, י). ומקור דבריו בגמרא (סוטה כ ע"א). וקצת קשה, למה רש"י לא הביא דברי הגמרא. ואולי רש"י מפרש כך על שום מה שכתוב להלן (בפסוק כד) "...ובאו בה המים המאררים למרים", וכפי שהוא מפרש שם "להיות לה רעים ומרים". (פ' נשא תשנ"ט) וראה "נחלת יעקב" שמה שנקראו המים "מרים" הוא ודאי על שם סופם, ומייתור הה"א (" ה מרים") דרשו חז"ל שהמים צריכים להיות מרים מתחילה.