ברכת אשר על התורה, במדבר ז:יח

1רש"י ד"ה הקריב נתנאל בן צוער. הקרִב את קרבנו. ...שהיו יודעים בתורה, שנאמר: "ומבני יששכר יודעי בינה לעתים" (דברי הימים א' יב, לג), ואחת וכו'. קצת קשה לי, מהי הראיה מדברי הימים, והרי שם מדובר בימי דוד מלך ישראל ולא בימי יציאת מצרים, ותורה לאו בירושה ניתנה. ואולי אדרבה, מכאן נלמד שגם העובדה שביום מן הימים יהיו מבני יששכר "יודעי בינה לעתים" מספקת כדי לקבוע להם מקום של חשיבות. (פ' נשא תשנ"ב)

2רש"י ד"ה קערת כסף, מנין אותיותיו בגימטריא תשע מאות ושלושים וכו'. תמוה בעיני שאין רש"י מביא הערות אלה, כלומר זו וכל היתר עד סוף פסוק כג, כבר למעלה (יג-יז), בקרבן נחשון בן עמינדב נשיא שבט יהודה - המקריב הראשון. ואלמלא היה מיחס אותן לרבי משה הדרשן, הייתי אומר שזה שייך למתודיקה של רש"י (והיה מן הראוי לחקור תופעה מעין זו בפירושו). ואולי באמת אין זה כי אם למשוך תשומת לב קהל השומעים. ולפי ר' שמואל פ. גלברד ב"לפשוטו של רש"י" הסיבה פשוטה: ביום השני התורה צריכה היתה לכתוב "וכן הקריב נתנאל בן צוער". למה חזרה ופרטה שוב את כל הקרבנות שהביא נתנאל? כדי לרמוז שיש סיבה וטעם בכל אחד מפרטי הקרבן, כלומר: החזרה באה כדי לדרוש הכתובים.

3ומכל מקום, הגימטריות כשלעצמן נראות כלקוחות ממרחקים, ובמיוחד זו שבפסוק כ - קטרת גימטריא תרי"ג ובלבד שתחליף קו"ף בדל"ת (א"ת ב"ש), שכן בדרך זו אפשר להגיע להיגדים שרירותיים. ודברי "שפתי חכמים" (אות ו) נראים, לעניות דעתי, רחוקים מפשוטו של מקרא. אך לא פחות קשות הן הגימטריות של שנות חייהם של אדם ונח ומה להן ולענייננו, אף כי הדברים מן המדרש (במדבר רבה יד, יב). (פ' נשא תשמ"ג, תש"ן, תשנ"ב, תשנ"ח) וראה "גור אריה" על אתר שכתב: ואם תאמר, מה ענין זה לכאן לשנות אדם הראשון ונח? ויש לומר, כי מלאכת המשכן שקול כמו בריאת העולם, וכל דבר שהיה בבריאת העולם היה במלאכת המשכן. ע"כ. האבות הקדושים, אף הם שייכים להשלמת הבריאה ושכלולה, שכן הם היסוד והשורש של עם ישראל. ובהקשר זה ראוי להזכיר שהמשכן הוקם בניסן למרות שנגמרה מלאכתו כבר בכסלו, כדי שיוקם בחודש שבו נולד יצחק. ובדומה לזה - בית המקדש הראשון הוקם בתשרי, למרות שנגמרה מלאכתו כבר בחודש חשון, כדי שיוקם בחודש שבו נולד אברהם. באשר למכירת יוסף - מכירת יוסף היא חטא חמור שמצריך כפרה בכל הדורות, כמו שאמרו במדרש משלי (פרשה א), וכמו שהסבירו חז"ל ב"תורת כהנים" (בתחילת פרשת שמיני). ועיין גם ברמב"ם (מורה נבוכים ג, מו) שהשעיר שמקריבים בכל ראש חדש ובכל מועד, גם הוא בא כדי לכפר על חטא מכירת יוסף. (הערת הרב איתן שנדורפי שי')