ברכת אשר על התורה, במדבר ח:יז

1רש"י ד"ה כי לי כל בכור, שלי היו הבכורות בקו הדין, שהגנתי עליהם בין בכורי מצרים... עד שטעו בעגל וכו'. ומכיוון שלכאורה לא היתה נפקא מינה בין עבודת העגל של הבכורות ושל יתר בני ישראל, יש מקום לשאול, למה אפוא נענשו יותר. ואולי אפשר לומר שבגין מעמדם הרם היה מקום לצפות מהם שלא ישתתפו בעבודה זרה, ועל כן נענשו במיוחד. ועונש מיוחד זה עולה בקנה אחד עם תופעות דומות של תביעות מצוותיות דיפרנציאליות, כגון בצדקה (שכל אחד חייב בהתאם למצבו הכלכלי) ובתלמוד תורה (שכל אחד חייב ללמוד "לפי כוחו", כדברי הר"ן שראיתי אמש בקדומים במאמר הנפלא של ר' שלמה יוסף זווין זצ"ל - "תלמוד תורה וידיעתה" בספרו "לאור ההלכה"). (פ' בהעלתך תשנ"ה)

2ושמא זה פשוט מפני שרק את הבכורות היה צורך להוריד ממעמדם, ולא מי שאין לו מעמד שכזה. (פ' בהעלתך תשנ"ח) הערת הרב איתן שנדורפי שי': באשר לענישת הבכורות על עוון העגל יותר משאר בני ישראל יש לציין למשנה בסוף מסכת מנחות (פי"ג, מ"י), שם מפורש שכהנים שעבדו עבודה זרה בבית חוניו - אסור להם לעבוד במקדש. כלומר יש פה מניעה הלכתית מפורשת.

3שם. כלל לא ברור לי, במה בא לידי ביטוי מעמדם המיוחד של הבכורות קודם הקמת המשכן. (פ' בהעלתך תש"ן) וראה דברי רש"י בספר שמות (יט, כב; כד, ה), שם מפורש שהבכורות הקריבו במעמד הר סיני. באשר לסדר הפרשיות ראה מש"כ בפרשת במדבר (למעלה ג, יב).