ברכת אשר על התורה, במדבר ח:ב

1רש"י ד"ה בהעלתך (השני), ...ועוד דרשו רבותינו, מכאן שמעלה היתה לפני המנורה וכו'. על השאלה, לשם מה מעלה, והרי כל גובהה של המנורה אינו אלא יח טפחים, ואדם ממוצע אינו זקוק אפוא למעלה, השיב ר' יהונתן אייבשיץ בספרו "תפארת יהונתן" - כך סיפר לי ר' יהודה גרינשפן שי' - שזה משום שאסור לו לכהן גדול להרים ידיו מעל לציץ הזהב שעליו חרוט שם השם. והוא על־פי משנה (תמיד פ"ז, מ"ב). (פ' בהעלתך תשס"א) הערת הגר"א נבנצל שליט"א: שמונה עשרה טפחים הוא גובה אדם עד הכתפים, ואין זה נוח לאדם לעבוד בגובה הכתפים.

2רש"י ד"ה אל מול פני המנורה, אל מול נר האמצעי וכו'. נראה שרש"י מבין את תיבת "פני" במשמע עיקר, ודומה שיש עוד מקרים כאלה וצריך לרכזם. (פ' בהעלתך תשנ"ו) וראה דברי בעל "הכתב והקבלה" על אתר שכתב: "פני" הוא מענין "פנימי", הפך ה"חיצון", וזה היה באופן שראשי הפתילות מהנרות הצדדיים היו פונות כולם אל נר האמצעי. ע"כ.

3רש"י ד"ה יאירו שבעת הנרות, ששה שעל ששת הקנים... ולמה? כדי שלא יאמרו לאורה הוא צריך. ע"כ. מסתבר שרש"י בא לומר, כי שבעת הנרות לאו דווקא, אלא הכוונה לשישה - שלושת המזרחיים ושלושת המערביים, וכל השבעה יחד יעידו שלא לאורה הוא צריך, שאילו לאורה הוא יתברך צריך, לא היה צריך להפנות את הפתילים לכיוון הנר האמצעי, אלא אדרבה לפזר האור. (פ' בהעלתך תשמ"ב, תשנ"א, תשנ"ח, תשנ"ט) וראה "גור אריה" שמדייק בלשון הכתוב - לא נאמר " שבעה הנרות" שהוא שם מִסְפָּר המורה על שבעה פרטים, אלא נאמר "שבעת הנרות", שמשמעו קבוצה של שבעה, כלומר קבוצה זו של שבעת הנרות תאיר אל מול פני המנורה. לשון זו נכונה גם כשהכוונה לחלק מהקבוצה, שכן כך דרך הלשון, שאומרים "הסכין חותכת", למרות שלא כל הסכין חותכת אלא רק חודה.

4וראה רשב"ם על אתר החולק על רש"י. לדבריו, מטרת המנורה היתה להאיר על השולחן, ואין חוששים למה שיאמרו. (פ' בהעלתך תשנ"ט)