ביאור הלכה שנב:א
ביאור הלכה · Biur Halacha 352:1
Open in the reader →1דרבים דרסי - הנה המחבר לא זכר רק אוקימתא ראשונה דרבה דמתני' מיירי באסקופת רה"י וכשהיא נדרסת ולכן התירו ואזיל לשיטתו בב"י שהסכים לדעת הרז"ה דמדחי תירוצא דאביי מהלכה וסובר דאפילו תוך ד' אמות אסור באסקופה שאינה נדרסת ואפילו באסקופת כרמלית וארוכה וטעמו משום דהרא"ש סובר כהרז"ה מדהעתיק דבריו וגם מסתימת הרי"ף משמע ג"כ קצת הכי. אמנם חפשתי ומצאתי הרבה ראשנים שהולכים בשיטת הרמב"ם שהעתיק תירוצא דאביי להלכה שמוקי' למתני' באסקופת כרמלית דהיינו שאינה גבוה י"ט ואין דורסים עליה [ויש נ"מ בין נתגלגל לתוך ד' אמות ובין נתגלגל חוץ לד' אמות] הלא המה התוספות והרשב"א בחידושיו על שבת והמאירי שם וכן הוא באור זרוע ומצאתי שגם הר"ח בעירובין כתב תירוצא דאביי לעיקר וכן הסכים הגר"א בביאורו עי"ש. והנה לתירוצא דאביי מוקי הגמרא דדוקא באסקופה ארוכה דאז לא חיישינן שיעייל מר"ה לרה"י דרך האיסקופה בלא הנחה בינתים אבל בלא"ה אסור ותמה הט"ז על הרמב"ם ואמאי לא זכר תנאי זה ועיין בב"ח ובביאור הגר"א ובית מאיר שתירצו דהרמב"ם מיירי בשלא היה רה"י מצד אחר של הכרמלית וכדמשמע קצת מלשונו שלא זכר שם איסקופה כלל [אמנם עדיין ק"ק אמאי השמיט מהלכותיו אוקימתא דגמרא דאיסקופת כרמלית הסמוכה לרה"י אינו מותר רק דוקא בארוכה ולפי מה שזכינו כעת לפירוש הר"ח ניחא הכל שהוא גורס שם בגמרא עוד תירוצא דאפילו בשאינה ארוכה שרי תוך ד"א ויתכן מאוד שהיה להרמב"ם גירסא זו ופסק כן משום דמתני' סתמא קתני] ומ"מ דינא דהמחבר שהעתיק תירוצא דרבה נראה ג"כ שאין לדחות דהא הרז"ה והרא"ש והטור הסכימו כן וגם באור זרוע כתב בהדיא דלהלכה נקטינן כתירוצא דרבה דמשום בזיון כתבי קודש התירו ואפי' חוץ לד"א וכמו שפסק המחבר: