עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryבועז על משנה כלאים

בועז על משנה כלאים ו

בועז על משנה כלאים · Boaz on Mishnah Kilayim 6

Open in the reader →

1כך הוכרחנו לפרש דבין באותו צד שבגדר שהגפנים שם. ובין באחורי הגדר. ס"ל לב"ה דמודדין הד"א מהגדר. דאי נימא כהרמב"ם (פ"ח מכלאים ה"ג וש"ע רצ"ו) דב"ה רק באחורי הגדר ס"ל דמודדים הד"א מהגדר. א"כ יהיה ב"ה לחומרא נגד ב"ש ולא נשנה בעדיות. אע"כ כדברינו דגם באותו צד שבגדר שהגפנים שם ס"ל לב"ה דמודדין הד"א מהגדר. והו"ל בכה"ג ב"ה לקולא (וכהראב"ד). ולפיכך י"ל כד אתשיל בי מדרשא אמקום הגפנים הוא דאתשיל (וכחולין נ"ב ב) ועי' הר"ש כאן. ויש לכוון דברינו יפה בהירושלמי וע"ש:

2ולפ"ז ריב"נ לית ליה חומרא בעריס. ואל תתמה שהרי גם לפי' הרע"ב צ"ל כן. ודו"ק. וכן משמע נמי מלשונו. ואפשר עוד דריב"ל וודאי מודה בחומרא דעריס. ורק במדידה מגדר פליג. וה"ק דשמע השומע וטעה (כרפי"ז דאהלות) דשמע דב"ה ס"ל שכשהשורה רחוקה מהכותל ד"א מותר לזרוע סמוך לגפנים (דהיינו במרחק ו"ט). וחשב דה"ט מדמודדין מהכותל הד"א של הרחקה. והיינו משום דהכותל מחשב קצה הכרם. וא"כ גם באחורי הכותל שאין שם גפנים ג"כ צריך להרחיק ד"א מהכותל. אמנם טעה. דלא היא. דלאו משום דמודדין הד"א מהכותל. אלא דמה"ט כשהגפנים רחוקים מהכותל ד"א מותר לזרוע סמוך להן (דהיינו במרחק ו"ט). משום דאז אין דין שורת הגפנים כעריס וא"צ להרחיק מהם רק כמגפן יחידי. אבל לעולם גם ב"ה מודו דהד"א שבעריס מודדין מעקרי הגפנים:

3ומכאן נ"ל לכאורה ראיה להראב"ד (כלאים פ"ח ה"ג) דחולק על הרמב"ם שאוסר גם אחורי הכותל (כלעיל סי' ג'). דאי נימא דגם אחורי הכותל אסור א"כ למה נקט תנא שהשורה נטועה על תל. טפי הו"ל למנקט כעריס שבמשנה שערוסים על הגדר. דנמי דינא הכי שאחורי הגדר. אם עומד בארץ ובוצר וכו' אע"כ דבכה"ג אפי' בעומד בארץ ובוצר. אפ"ה שרי לזרוע סמוך לכותל. והיינו משום דכותל מפסיק. וגם תמוה בזה דברי הרמב"ם פ"ח מכלאים דשם (ה"ג) פסק רבינו דצריך להרחיק ד"א מאחורי הכותל אף שהגפנים עומדים רק בעבר השני. ושם (ה' ז') פסק בגינה קטנה שגפנים ערוסים על כותליה סביב מבחוץ דאם יש בתוך הגינה כמלא בוצר וסלו מכאן ומכאן מותר לזרוע בתוכה ירק. וק' וכי גרע גינה שגפנים מסבבים אותה מבחוץ. מאחורי הכותל יחידית הנ"ל דצריך להתרחק ממנה ד"א. כ"ש הכא שהגפנים מקפין סביב. וודאי צריך בתוך הגינה יותר מח' אמות. ואז לא יהא רשאי לזרוע רק הנותר מהח' אמות. וגם על הראב"ד שם ק' שכ' שם (ה"ז) וז"ל מטעותו הראשון הוא זה. ור"ל כמו שטעה הרמב"ם שם (ה"ג). כ"כ טעה הכא. וטפי הו"ל להקשות הרמב"ם דידיה אדידיה וכמש"ל. וע"כ צ"ל דכותל יחידי שיוכל לבוא מהגפנים להכותל בלי שום הפסק. וכגון שיקיף בהלוכו מהגפנים לעבר השני. ודאי מיגרע גרע מגינה שכותלה סביב. מפסיק סביב בין הגפנים לרווח הגינה: