בועז על משנה פאה ב
בועז על משנה פאה · Boaz on Mishnah Peah 2
Open in the reader →1מ"ש הר"ב דשחת נקצר לבהמות. כתב עלה רבינו הגאון מוה' עקיבא שליט"א [באות י"ח] וז"ל משמע אבל לאדם לקליות כו'. וצ"ע עכלה"ט. והנה קול עלה נדף. מדכתב כן גם הר"מ. נ"ל דכוונת רבותינו. או למנקט רבותא אליבא דרבנן. דאפי' בקוצר לבהמה אינו מפסיק. או דטעמא יהיב. דמדרוב קציר שחת הוה לבהמה. אפי' נתכוון הוא לאדם. בטלה דעתו אצל כל אדם (כפסחים ד"ו ב'): השיבני רבינו הגאון הנ"ל ידעתי שידוע לכבודו גודל הדוחק בזה. וחידוש ראיתי כעת. שהאיש אלקי הגאון מהר"א ווילנא זצ"ל בספרו שנות אליהו. כ' ג"כ כהר"ב ובמפורש יותר וז"ל כיון שקצר לבהמה ולא לאדם. לפיכך מפסיק. עכ"ל הגאון רבינו הנ"ל: שבתי וראיתי כדי להצדיק גם דברי מאיר עינינו הגאון רב"א זצוק"ל. נ"ל שרבותינו כולם כתבו כן על פי הירושלמי הכא. דר"ז ס"ל דר"מ בשיטת ר"י אמרה. וכדי דלא לאוקמה למתניתין בתלתא תנאי כקו' הבבלי במנחות שם. ע"כ ס"ל לירושלמי דר"מ נמי רק לבהמה קאמר. כך נלפע"ד העני בדעת: