בועז על משנה שבת ח
בועז על משנה שבת · Boaz on Mishnah Shabbat 8
Open in the reader →1ורש"י ור"ב כ' יין חלב ודבש. ושאלני י"נ מהו' אברהם ראטענשטיין שליט"א למה לא הזכירו ג"כ שמן ומים. ונ"ל דמסתבר לרש"י ור"ב ור"ן. דר"ש לא פליג אהך כללא דאביי (דע"ח א') דכל דשכיח ול"ש. אזלינן בתר דשכיח אפי' לקולא. ושכיח ושכיח אזלינן בתר שכיח החמור. דזהו מלתא דמסתבר. להכי רק ביין וחלב פליג וס"ל דבבציר מרביעית לא חשיב לאכילה. ובדבש נמי פליג אהך סברא דת"ק דמדאין ראוי דבר אחר לכתית. דלחשב מה"ט רפואת הכתית שכיח (כמ"ש רש"י שם ד"ה דבש). אלא ס"ל לר"ש דעכ"פ אכילת אדם מחשב טפי שכיח מרפואת בהמה. אבל אשמן לא פליג. דמדלא חזי כלל לאכילה בעינא (כברכות ל"ה ב'). אכילתו אפי' רק לא שכיח לא מקרי. והא ראי' דבש"ס (כאן דע"ח א') לא מייתי כלל דהטעם דמשערין בשמן בסיכה. משום דסיכתו שכיח ואכילתו לא שכיח. ש"מ דמדלא חזי בעינא אפי' לא שכיח לא מקרי. ואע"ג דחזי לאכילה ע"י אניגרון. ל"א דנשער כה"ג. וכבתבלין כדי לתבל ביצה קלה (כפ"ט מ"ה). דהתם תבלין לא חזי כלל בעינא. משא"כ בשמן דחזי לסיכה בעינא. מודה ר"ש דמשערין בסיכה דשכיח. וכ"כ במים לשוף הקילור מודה ר"ש. דמדשניהן לצורך אדם מחשבו תרויי' שכיח. ומשערי' לחומרא כדי קילור. אולם אפשר עוד. דרש"י ודעימי' נקטו הנך. דאפילו אהנך דרישא פליג. וכ"ש שמן ומים דסמוך לדברי ר"ש. דפליג עלייהו: