בועז על משנה שבועות ה
בועז על משנה שבועות · Boaz on Mishnah Shevuot 5
Open in the reader →1ותמהני לפמ"ש הר"ב לעיל פ"ד מ"ו, ורמב"ם (פ"ט משבועות ה"ה) דבשבועות עדות מה"ט חייב באנסת בתי משום בושת ופגם שהן ממונא, וכן קיי"ל באמת דמשביע עדי קנס פטור (כרמב"ם שם), א"כ אדפליג ר"ש הכא בפקדון, מכ"ש דהו"ל לאפלוגי לעיל (בפ"ד מ"ו) בשבועת העדות. דהתם וודאי טפי מסתבר שתובע שיעידוהו על הקנס, מחששתו שמא יקדים הנתבע ויודה. ואת"ל התם גם ר"ש מודה. עכ"פ ק' מאי מסתפק הש"ס לעיל (דל"ג ע"א) אי משביע עדי קנס חייבים או פטורים, נידק מדלא מייתי תנא התם פלוגתא דר"ש ורבנן באנסת, ש"מ טפי דהתם אפילו ר"ש מודה דחייב דאפילו קנס קתבע משביע עדי קנס נמי חייב (ועי' תוס' שם ד"ה או). ודוחק לומר דבאמת דלמא גם בעדות פליג ר"ש רק רבותא קמ"ל דאפילו בפקדון דלא מסתבר שיתבענו קודם שבאו עדים, אפ"ה פליג ר"ש. או י"ל משום דבל"ז ק' למה לא נקט תנא פלוגתא דר"מ ורבנן בחטה ושעורה נמי לעיל (פ"ד מ"ה). אע"כ דכל הפלוגתות דבשני הפרקים נטר להו התנא עד לבסוף. עכ"פ ק' היכא ס"ד דר"ש לומר שעיקר תביעתו הקנס אטו בשופטני עסקינן, הרי כשיתבענו קנס, בין שיודה או לא יודה, יהיה פטור מלשלם. דהרי אפילו ראה עדים ממשמשין ובאין והודה, קיי"ל מודה בקנס ואח"כ באו עדים, אפילו בכה"ג פטור, בהתחייב עצמו בכלום (כב"ק דע"ד ב' ורמב"ם פ"ג מגניבה) והכא נמי כשיודה שאנס בתו התחייב א"ע בבושת ופגם שהן ממונא, והיכא ס"ד שיתבענו הקנס. אמנם נ"ל מדקיי"ל דשבועת פקדון שייכא אפילו שלא בב"ד (כלעיל משנה א'), משא"כ שבועת העדות אינה רק בב"ד (כלעיל פ"ד מ"א). והרי מאי דקיי"ל מודה בקנס שיש בו ממון ואח"כ באו עדים פטור, היינו רק בהודה בב"ד. דב' לטיבותא בעינן, שיתחייב ממון בהודאתו. ושיהיה הודאתו בב"ד. אבל בהודה קנס שאין בו ממון אפילו הודה בב"ד, או שהתחייב בהודאתו ממון, רק שהודה שלא בב"ד, בתרווייהו אם באו עדים אח"כ חייב לשלם. (כרמב"ם שם). א"כ קושיות הנ"ל מתורצים על נכון, דבשבועת הפקדון הכא, ע"כ מיירי שתבעו חוץ לב"ד שישלם לו, והיה להתובע עדים, דסבר אם יודה ויתן לי מוטב, ואם ירצה לפטור א"ע ע"י כפירתו או ע"י הודאתו, אביא עליו עדים בב"ד, דהרי מודה שלא בב"ד בקנס, ואח"כ באו עדים, חייב לשלם (כרמב"ם שם), בכה"ג פטר ליה ר"ש בהשביעו וכפר חוץ לב"ד, מדעכ"פ היה יכול לפטור א"ע כשיודה בב"ד לפיכך אינו ממון עדיין, משא"כ לעיל בפ"ד בעדים, דע"כ רק בהשביעם בב"ד מיירי וכדאמרן, ועל כרחך הנתבע עומד שם דאל"כ אין מקבלין עדות שלא בפני בע"ד ופטורים מקרבן, שהרי לא הועיל עדותן (כח"מ כ"ח ט"ו), וכיון שעל כרחך הבע"ד שם, מסתבר שירא התובע להזכיר דבר מהקנס, דלמא עי"ז יקדים הנתבע ויודה קודם שיעידו העדים, להכי בעדות גם ר"ש מודה דוודאי דעתיה אבושת ופגם. אמנם אין לדקדק למה לא נקט הכא חובל בשבת ויו"כ ואינך דתני גבי שבועת עדות. י"ל דלא צריך דמשבועת עדות שמעינן להו נמי גבי פקדון, ורק לדוגמא נקט אונס ומפתה לאשמעינן פלוגתא דר"ש ורבנן: