פירוש קצר על בבא מציעא ג:י

1עשר כורין למאה וכו'. כלומר, ייחד אותם, כדי שיוכל להפריש מהם תרומת מעשר בטהרה, וכל זמן שהשתמש בשאר פירותיו קבע את מעשרותיהם בכורין הללו בסדר קבוע, ואח"כ מדד ומצא שהמעשר פחות מעשרה כורין וחשש שמא פיחתו המעשרות ולא פיחתו החולין, ונמצא שפיחת במעשרות.

2שלא פחתו חולין מותר. ר' יוסי לשיטתו שתנאי ב"ד הוא שעד מקום שהדעת טועה מעשרותיו מעשרות (ירוש' דמאי פ"ה ה"ב, כ"ד ע"ג).

3מדד את החולין והותירו וכו'. כלומר שאכל אותן קמעא קמעא, ולבסוף ראה ע"פ חשבון המדות שאכל, שהיו שם חולין יותר מתשעים כור.

4יש לו חולין וכו'. כלומר, ושניהם מתחילים להפסיד, מציל את שלו תחילה.