פירוש קצר על נזיר ג:טז

1משעה שהיתיר. בדפוסים: משעה שנדר, וכע"ז בירושלמי. ושמא "משעה שהיתיר" הוא באשגרה מדברי ב"ש ("משעה ששאל"), וצ"ל: כשעה שהיתיר , כלומר, כימים שוויתר ועבר על נדרו, עיין בבה"א.

2זו טעות וכו'. כלומר, שפתח לנזירין שעלו מן הגולה לאחר החורבן, כמשנתנו פ"ה מ"ד.

3שלא נתקיימו דבריו. כלומר, אם אמר הריני נזיר שזהו ראובן (והיינו, אם אינו אמת שזהו ראובן), ונמצא שמעון, הרי זה נזיר.

4קרבן בשותפות. במשנתנו פ"ה מ"ו: הרתיע לאחוריו אינו נזיר (כלומר, אין אחד מהם נזיר). והתנא של התוספתא סובר שהם ספק נזירים, ומביאים קרבן בשותפות, עיין בבה"א.

5אין אחד מהן. צ"ל: אין אחד מהן נזיר, כגי' הגניזה וד.

6שזה יוסף ונמצא יוסף. כלומר, אפילו אם נתקיימו דבריו וכוונתו הוא וודאי נזיר לבית שמאי, עיין בבה"א.

7לתשע וכו'. עיין בבה"א.