פירוש קצר על פסחים ז:ה

1אוכל משל שניהן. כלומר, ממי שירצה, אם השותפין אינם מקפידים זה על זה.

2אוכל משל רבו. צ"ל: לא יאכל משל רבו, כגי' כי"ל, שהרי הוקבע בפסח שנשחט ראשון.

3שכח רבו וכו'. הדברים דבוקים למשנתנו פ"ח מ"ב, והכוונה לבעל הבית שאמר לעבדו צא ושחוט עלי את הפסח, ושכח רבו מה אמר לו (כלומר שכח אם צוה לו לשחוט גדי, או טלה), והעבד שחט גדי וטלה שניהם יוצאים לבית השריפה, ופטורין מלעשות פסח שני. והתוספתא מחייבת בפסח שני, ומשנתנו הנ"ל, כר' נתן להלן. ועיין בבה"א.

4שכבר נזרק וכו'. כלומר, יוצאין בזריקה בלא אכילה, ואפילו בנידון שלנו שלא יכלו לאכול אותו משום ספק, מ"מ כיון שפסח אחד היה כשר מחמת עצמו, פטורין מפסח שני.