ברית משה, מצות לא עשה קלב:א
ברית משה · Brit Moshe, Negative Commandments 132:1
Open in the reader →1האוכל (א) כזית משרץ המים כו', במל"ת זו יש פלוגתא בין המוני מצות ז"ל דהרמב"ם בסה"מ מל"ת קע"ט ג"כ מנה כרבינו והאריך שם לברר את הא דלאו שבכללות שכ' רבינו וגם בחיבורו הל' מ"א פ"ב הלי"ב כתב מזה וכן מנאו הסמ"ק סי' רי"ב החינוך האה"מ מצ' קס"ד העי"מ המצה"ש ומהר"ש מצ' קס"ה אבל הרמב"ן בהשגותיו על הסה"מ שורש ט' השיג על המנין זה וסובר שהלאו זה אינו מיוחד על שום שרץ אלא הוא מן הלאוין הכוללים שאין לוקין עליהם כמו לא תאכל כל תועבה ואזהרת שרץ המים סובר הרמב"ן דנכלל בהלאו דדגים טמאים בהפסוק וכל אשר אין לא סנפיר וגו' דפ' שמיני פי"א פ"י וגם נכפלה במשנה תורה פ' ראה עי"ש שהאריך בראיות וקושיות וגם הרהמ"ג הלכה הנ"ל דיבר מזה אבל המגלת אסתר והלב שמח בשורש ט' שם מיישבו היטב את הרמב"ם מהשגותיו של הרמב"ן ועי' בזוהר הרקיע מל"ת ק"צ אות ע"ב ובמעיי"ח דף ס"א ע"א אות ס"ח ובנר מצוה סי' י' אות פ"ה שמבררו היטב את השיטות של המל"ת זו אבל לא כתבו מזה שגם מהיראים סי' קל"ה נראה בפי' דסובר כהרמב"ן, ודבר פלא ראיתי ברבינו ברמזיו שכ' וז"ל שלא לאכול שרץ המים שנ' וכל אשר אין לו סנפיר וקשקשת לא תאכלו כו' וזה דלא כמ"ש בחיבורו כאן וצ"ע:
2ומ"ש רבינו ואע"פ שלאו שבכללות אין לוקין עליו כו' עי' במרש"ל בביאורו כאן מ"ש ע"ז, ומ"ש רבינו אמר שמואל קישות שהתליעה באביה כו' כן איתא בחולין ס"ז ע"ב והא דרב פפא ג"כ שם דף נ"ח ע"א, ומ"ש רבינו ופי' רבינו שלמה שכיון שמהלכת התולעת כו' כ"כ רש"י בחולין שם [אלא דבר פלא ראיתי ברש"י דבדף נ"ח ע"א ד"ה אסורה כתב וז"ל אבל התליעה בתלוש לאו שורץ הוא עד דנפיק מיניה ומהלך על גבי קרקע ובדף ס"ז ע"ב ד"ה באביה כתב וז"ל אבל התליעה לאחר מכאן מותרת עד שתצא לאויר עכ"ל ולא כתב מהא דבעינן שיהלך על גבי קרקע וצ"ע] ונ"ל שרבינו כיוון במה שהביא את רש"י למ"ש התוס' שם ד"ה דיקא נמי שמדייק מלשון רש"י כמו שמדייק הרא"ש שם מלשון דכיון דמהלכת בתוך הקישות כו' שכ' רש"י דסובר דאלו היתה במקום צר שא"א לה להלך לא מיתסרי עי' במעדני י"ט שם אות תע"ו וכ"כ הגמ"יי הל' מ"א פ"ב אות ד' בשם מהר"ם וכן נראה מהש"ג סוף פ' אלו טריפות אות א', אבל הח' הרמב"ן והרשב"א שם הסכימו שאע"פ שהחור קטן ואין השרץ יכול להלוך בו אסור וכ"כ בשמם הרהמ"ג וגם הר"ן שם חולק על רש"י אבל הב"י יו"ד סי' פ"ד פסק להתיר וכן קבע להלכה בש"ע שם אבל הש"ך שם ס"ק י"ט דעתו להחמיר ומ"ש הש"ך דלא ידע דמהיכא נראה שדעת רש"י להתיר כבר עמד הפלתי שם סק"ה ע"ז אבל לדינא גם הפלתי הסכים עם הש"ך, ומ"ש רבינו הני תמרי שהתניעו לבתר תריסר ירחי שתא שרו כו' כן איתא בחולין שם אבל הרא"ש פ' אלו טריפות סי' נ"ג הקשה ע"ז דאמאי שרו דילמא גדלו במחובר ושרץ שמת אסור ותירץ בשם הראב"ד ז"ל דמה דקאמר דאינו מתקיים י"ב חודש ר"ל דאחר י"ב חודש אין בו לחות כלל והויא כעפרא בעלמא ודייק כן מלישנא דקאמר אינו מתקיי' ולא קאמר אינו חי. ומ"ש רבינו ויש להחמיר כדבריהם כו' כאשר בארנו למעלה כו' לכאורה ק"ל על זה הלא למעלה הוכיח רבינו להיפוך דלא כשמואל אבל כבר עמד המרש"ל בביאורו כאן על זה ומישבו היטב עי"ש ול"נ בס"ד בכוונת רבינו דלמעלה כתב רבינו וז"ל וסובר שברייתא שמתרת בתלוש ושאוסרת בתולעת שבזיתים בעודן מחוברין בעיקרי זיתים כעין דבריו של שמואל עכ"ל וכ"כ התוס' שם ד"ה דייקא וז"ל אע"פ שהש"ס עושה כאן דיוק מן הברייתא דלא כשמואל היינו לכאורה אבל לשמואל נמי יש ליישב ולפרש דתולעת שבעיקרי זיתים היינו שבזיתים בעודן מחוברין בעיקרן כו' עכ"ל אלמא דפירושו של רבינו לפרש את הברייתא כשמואל הוא ממש כפירושו של התוס' וע"כ כתב רבינו שפיר כאשר בארנו למעלה כמובן, ומ"ש רבינו ויש להחמיר כדבריה' כו' עי' יש"ש חולין סי' ק"א מ"ש ע"ז כי כדבריו פסק גם הב"י וקבע להלכה בש"ע סי' הנ"ל: