ברית משה, מצות לא עשה קע:א
ברית משה · Brit Moshe, Negative Commandments 170:1
Open in the reader →1וכי (א) תמכרו ממכר כו', וכן מנאו ז"ל הסה"מ מל"ת רנ"א הסמ"ק סי' רע"א הזוה"ר מל"ת מ' אות י"ט החינוך האה"מ מצ' של"ז העי"מ מצ' של"ג המצה"ש ומהר"ש מצ' של"ח המעיי"ח דף קי"א ע"א אות ג' הנר מצוה סי' י"א אות ע"ו, ומ"ש רבינו ותניא בת"כ כו' הספרא זה הוא בפ' בהר פרק ג' פרשתא ג' וגם מהברייתא דגמ' ב"מ דף נ"ח ע"ב ג"כ מוכח דבאונאת ממון דיבר הפסוק אל תונו איש את אחיו דאיתא שם ת"ר לא תונו איש את עמיתו באונאת דברים הכתוב מדבר אתה אומר באונאת דברים או אינו אלא באונאת ממון כשהוא אומר וכי תמכרו ממכר לעמיתך וגו' הרי אונאת ממון אמור הא מה אני מקיים לא תונו איש את עמיתו באונאת דברים כו' עכ"ל וא"כ צריך להבין מדוע לא הביא רבינו את הברייתא דגמ' אבל אח"כ ראיתי דהברייתא זו ג"כ איתא בהספרא שם פרק ד' וא"כ י"ל דרבינו באמת גם על הברייתא זו כיוון, אבל עדיין ק"ל על רבינו דנראה מפשטות לשונו דאי לאו דרשא דספרא לא הוה ידעינן דאל תונו איש את אחיו קאי על אונאת ממון הלא גם מפשטות ענין הקרא ג"כ יכלינן למילף את זה כיון דכתיב אל תונו בתר מלת ממכר או קנה וגם הספרא גופא צריך טעם דמדוע לא יליף את זה מפשטות עניין הקרא ועוד ק"ל על הספרא דבפרק ג' הביא ראי' דאל תונו איש את אחיו זו אונאת ממון משום דכבר כתיב אונאת דברים בהפסוק לא תונו איש את עמיתו אלמא דהי' פשיטא להספרא דהפסוק לא תונו איש את עמיתו קאי על אונאת דברים ובפ"ד יליף דלא תונו איש את עמיתו זו אונאת דברים מחמת הפסוק אל תונו איש את אחיו אבל עי' במזרחי פ' בהר פכ"ה פי"ד וגם בט"ז עה"ת שם ותמצא תירוץ על כל הנ"ל, והפרטי דינים שכ' רבינו עי' רמב"ם הל' מכירה מפרק י"ב ואילך ולהלכה טוש"ע חו"מ סי' רכ"ז, ומ"ש הברטנורה עה"ת שם בלשון דוחק דגם בקרקע עובר על לאו זה אלא שאינו בתורת אונאה שיהא צריך להחזיר דמי אונאה כמו במטלטלין כבר כתב את זה לחלוטין הרמב"ן עה"ת שם מובא גם בחינוך והמעיי"ח כתב בזה דברים עתיקים עי"ש: