ברית משה, מצות לא עשה ב:ד
ברית משה · Brit Moshe, Negative Commandments 2:4
Open in the reader →1הנה הרמב"ם מחלק את הלאו דלא תחלל לשלשה חלקים דז"ל בסה"מ מל"ת ס"ג והעון הזה יחלק לשלשה חלקים שנים כוללים והאחד מיוחד ואולם החלק האחד הכולל כל מי שבקשו ממנו לעבור על דבר ממצות בשעת השמד כו' הנה הוא חייב להתיר נפשו ויהרג ואל יעבור כו' ואם עבר ולא נהרג כבר חילל את השם ועבר על לאו זה כו' והחלק השני הכולל ג"כ כשיעשה האדם עבירה אין תאוה ?ה ולא הנאה אבל כיוון בפעולתו המרד ופריקת עול מלכות שמים הנה זה מחלל ג"כ ולוקה ולפיכך אמר וחללת את שם אלקיך כי זה מכוון להכעיס בזה הענין ואין הנאה גשמית בזה, והחלק המיוחד הוא שיעשה אדם ידוע במעלה ובטוב מעשה פעולה אחת נראה בעיני ההמון שהוא עבירה ואין ראוי לנכבד לעשות דמיון הפועל ההוא אעפ"י שהפועל מותר הנה הוא חלל את השם כו' עכ"ל וכן בחיבורו הלכות יסוה"ת פ"ה הביא ג"כ את השלשה חלקים דבהלכה ד' שם הביא את החלק הראשון הכולל ובהלכה י' שם הביא את החלק השני הכולל ובהלכה י"א שם הביא את החלק המיוחד ואין שום חילוק בין מ"ש בסה"מ למ"ש בחיבורו אלא בזה דבסה"מ כתב על חלק השני הכולל ולוקה וא"כ נראה דסובר דאם אדם עבר עבירה לא מחמת תאוה והנאה אלא להכעיס אז חוץ ממה שמחויב מלקות מחמת עבירה מהלאו המיוחד לעבירה זו לוקין ג"כ משום לאו דלא תחלל אבל בחבורו ל"כ על חלק השני הכולל ולוקין זה באמת טעמא בעי וכבר עמד עליו הנר מצוה סי' י"א אות ל"ג וז"ל והנה מה שמחייב רבינו מלקות בחלק הב' תמיה לי אמאי לא הזכירו בחיבורו פרק הנ"ל וגם בפ' י"ט מהל' סנהדרין לא מנאו במנין הלוקין ושמא י"ל דסמך רבינו על מה שמנה בהל' סנהדרין שם אות קל"ה הנשבע לשקר והוה בכלל זה הנשבע לשקר בשאט בנפש להכעיס בלי שום הנאה ולוקה שתים אחד משום שבועת שקר ואחד משום חילול השם כו' עכ"ל ועל תירוצו של הנ"מ חוץ ממה שתירוצו דוחק מאד ק"ל דלפי דבריו אכתי קשה דאמאי כתב הרמב"ם ז"ל הל' סנהדרין שם הל' ד' כל לא תעשה שבתורה שאין בהן לא כרת ולא מב"ד שלוקין עליהן קס"ח הלא קס"ט הן כיון דאיכא גם לאו דלא תחלל, ע"כ נ"ל בס"ד דבהל' יסוה"ת מש"ה ל"כ הרמב"ם ולוקין משום דסמך על מ"ש בהלכה ד' שם וז"ל ואעפי"כ מפני שעבר באונס אין מלקין אותו כו' דממילא נשמע מזה דהיכי דעבר על לאו דלא תחלל שלא באונס אז באמת לוקין אם הוא בגוונא דלוקין דהיינו שיהא בו מעשה וגם לא יהא התראת ספק כמ"ש לקמן בס"ד מזה וכיון שכ' הרמב"ם בהלכה י' שם כל העובר מדעתו בלא אונס על אחת מכל מצות האמורות בתורה בשוט בנפש להכעיס הר"ז מחלל את השם א"כ ממילא נשמע מהל' ד' שם דלוקין על זה כיון דעבר עליה שלא באונס הגם דבסה"מ ג"כ כתב כמ"ש בהלכה ד' ואפ"ה קאמר ולוקין י"ל דבחיבורו דרכו לכתוב בדיוק יותר על דרך הגמ' כמ"ש היד מלאכי כללי הרמב"ם אות ג' וז"ל כל דברי הרמב"ם הם בתכלית הדיוק ויש לדקדק ולפלפל בדבריו כבגמ' וא"כ שפיר יכלינן למימר דסמך בחיבורו על הלכה ד', והא דלא מנה בהל' סנהדרין הלאו דלא תחלל בין הלאוין שלוקין עליהן ע"ז י"ל דלא מנה שם אלא הני לאוין שאין מציאות עבירות הלאו במזיד ובהתראה בלא מלקות אבל לאו דלא תחלל כיון דאיכא חלק שיעבור על לאו זה בלא מלקות דהיינו חלק הראשון הכולל והאחד המיוחד הנ"ל וכיון דליכא אלא חלק אחד עם מלקות ע"כ לא מנה שם את הלאו זה כמובן: