ברית משה, מצות לא עשה ב:ח
ברית משה · Brit Moshe, Negative Commandments 2:8
Open in the reader →1עבר (ב) על מ"ע ועשה תשובה כו'. לכאורה ק"ל על רבינו דמדוע ל"כ דבל"ת הניתק לעשה מה דינה דאינ"ל דדבר פשוט הוא דנכלל בהל"ת דתשובה ויוה"כ מכפר וע"כ לא דיבר מזה דביומא פ"ה ע"ב על הא דאיתא במתניתין תשובה מכפרת על עבירות קלות על עשה ועל ל"ת הקשה הגמ' השתא על ל"ת מכפרת על עשה מיבעיא א"ר יהודא ה"ק על עשה ועל ל"ת שניתק לעשה והקשה הגמרא ועל ל"ת גמור לא ורמינהו אלו הן קלות עשה ול"ת חוץ מלא תשא ומשני הגמ' לא תשא וכל דדמי לי' כו' ת"ש לפי שנאמר בחורב תשובה ונקה יכול אף לא תשא עמהן ת"ל לא ינקה יכול אף שאר חייבי לאוין כן ת"ל את שמו שמו הוא דאינו מנקה אבל מנקה שאר חייבי לאוין ומסיק הגמ' תנאי היא דתניא על מה תשובה מכפרת על עשה ועל ל"ת שניתק לעשה ועל מה תשובה תולה ויוה"כ מכפר על כריתות ועל מב"ד ועל ל"ת גמור כו' עי"ש ולפי מסקנת הגמ' דתנאי היא צ"ל דהבריי' דחורב סובר דעל כל ל"ת תשובה מכפרת והברייתא דעל מה תשובה מכפרת סובר דדוקא על עשה ועל ל"ת הניתק לעשה תשובה מכפרת אבל על ל"ת גמור לא וא"כ לרב יהודא דאמר ה"ק כהנ"ל צ"ל דהמתניתין ג"כ סובר כהאי ברייתא דעל עשה ועל ל"ת הניתק לעשה תשובה מכפר וכיון דהמתניתין ג"כ סובר כהאי ברייתא בודאי שכן הלכה דעל ל"ת הניתק לעשה ג"כ תשובה מכפר וכן באמת פסקו הרי"ף והרא"ש ז"ל ביומא שם מדהביאו את הא דרב יהודא בהלכותיהם וע"כ ק"ל על רבינו דמדוע לא קאמר דעל ל"ת הניתק לעשה ג"כ תשובה מכפר ואינ"ל דסובר כיון דר' ישמעאל אמר שם שלשה חלוקי כפרה כמ"ש ראב"ע בשמו עבר על עשה ושב אינו זז משם עד שמוחלין לו כו' עבר על ל"ת ועשה תשובה תשובה תולה ויוה"כ מכפר כו' עבר על כריתות ומב"ד ועשה תשובה תשובה ויוה"כ תולין כו' עי"ש ונאמר דסובר רבינו דכיון דר"י לא אמר דתשובה מכפר אלא על עשה ולא אמר רבותא טפי דמכפר גם על ל"ת הניתק לעשה מוכח דל"ס כהמתניתין וכהאי ברייתא דל"ת הניתק לעשה בכלל עשה אלא סובר דבכלל שאר ל"ת היא וכיון דראב"ע ור' מתיא בן חרש סברו כר"י ע"כ פסק רבינו ג"כ כן וכיון שהביא את הא דר"י ממילא נשמע דל"ת הניתק לעשה בכלל שאר ל"ת היא וע"כ לא דיבר רבינו מל"ת הניתק לעשה, אבל זה אא"ל כיון דעכצ"ל דגם ר"י סובר כהמתניתין וכהאי ברייתא הנ"ל דאל"כ קשה ר"י כמאן סובר דכהאי ברייתא דחורב לא יכול לסבור כיון דברייתא זו סובר דגם על ל"ת תשובה גרידא מכפר ור"י סובר דגם יוה"כ צריך לזה וא"כ כמאן סובר ואינ"ל דבאמת פליג על כולהו דא"כ יהא ג' מחלוקת דהמתניתין וחד ברייתא סברו דל"ת הניתק לעשה הוה כעשה ועל ל"ת גרידא תשובה אינו מכפר וחד ברייתא סובר דעל כל ל"ת תשובה מכפר ור"י סובר דגם על ל"ת הניתק לעשה ג"כ תשובה גרידא אינו מכפר ולפי הכלל שבידינו אפושי פלוגתא לא מפשינן, ואינ"ל דע"כ לא יכול ר"י לסבור כהאי ברייתא דל"ת הניתק לעשה הוי כעשה כיון דהאי ברייתא סובר דעל כריתות ומב"ד תשובה ויוה"כ מכפר ור' ישמעאל סובר דתשובה ויוה"כ תולין ויסורין ממרקין וא"כ בלא"ה יש ג' פלוגתות וע"כ שפיר יכלינן למימר דגם בזה פליג ר"י וסובר דל"ת הניתק לעשה הוי כל"ת ורבינו פסק כר' ישמעאל וכהנ"ל, אבל באמת זה ליתא דבשלמא כשאמרינן דר"י סובר דל"ת הניתק לעשה הוי כעשה כהמתניתין אז י"ל דליכא אלא שני פלוגתות דהתנא דמתניתין י"ל דסובר לגמרי כר"י דפירוש במתניתין כך תשובה מכפרת על עבירות קלות על עשת ועל ל"ת הניתק לעשות ועל החמורות דאמרה המתניתין דתשובה ויוה"כ מכפר י"ל דפירושא דחמורות היינו ל"ת כר' ישמעאל ומכריתות ומב"ד י"ל דלא דיבר המתניתין אבל באמת גם בזה סוברת כר"י, והבריי' דחורב אף דסובר דעל כל ל"ת תשובה מכפר לענין כריתות ומב"ד י"ל דסובר כר"י דהאי ברייתא ע"כ מחלק בין הלא תעשת ובין כריתות ומב"ד כיון דהברייתא זו לא דיבר אלא מל"ת וא"כ ממילא י"ל דלענין כריתות ומב"ד סובר כר"י, ואידך ברייתא אף דבכריתות ומב"ד פליג על ר"י אבל בל"ת הניתק לעשה ובשאר ל"ת סובר כר"י וא"כ ליכא לדינא אלא שני פלוגתות דהיינו לענין עשת ול"ת הניתק לעשה דתשובה מכפר ולענין שאר לא תעשת דתשובה ויוה"כ מכפר ר' ישמעאל והמתניתין והבריי' דעל מה התשובה מכפר קיימו בחדא שיטתא ולענין כריתות ומב"ד ר"י והמתניתין והברייתא דחורב קיימו בחדא שיטתא וכיון דאיכא למימר דר"י סובר כהמתניתין וגם דלדינא ליכא אלא שני פלוגתות בודאי מסתבר טפי למימר כן מלומר דר"י פליג על המתניתין וג' פלוגתות יש לדינא, ובלאו כל זה נ"ל דכשנאמר דר"י פליג על המתניתין אז באמת צריך לפסוק כסתם מתניתין וכמ"ש התוס' כתובות ע"ג ע"א ד"ה ותיובתא דשמואל וז"ל ואע"ג דכר' ישמעאל רביה סבירא ליה מ"מ אין לו להניח סתם דמתניתין משום ר' ישמעאל עכ"ל חזינן דצריך לפסוק כסתם מתניתין אפילו נגד ר"י רביה ומכ"ש כאן בודאי הי' צריך לפסוק כסתם מתניתין אעכצ"ל דר"י באמת סובר כהמתניתין וכהנ"ל, וגם מהרי"ף והרא"ש נראה בפירוש דסברו כן דאלת"ה היתה קשה דהיכי פסקו כרב יהודא דמחלק בין שאר ל"ת ובין ל"ת הניתק לעשה ואח"כ הביאו לדינא את הא דר' ישמעאל אעכצ"ל דהרי"ף והרא"ש סברו דר"י סובר כהמתניתין וא"כ צ"ל דמה דאמר ר"י עבר על עשה כו' כוונתו על ל"ת הניתק לעשה ג"כ וא"כ נשאר הקושיא הנ"ל על רבינו דמדוע לא מגלה דעתו לענין ל"ת הניתק לעשה דמה דינו וקושיא זו גם על הרמב"ם קשה דבהל' תשובה פ"א הלכה ד' הביא את הג' חלוקי כפרה דר"י ולא מגלה ג"כ את דעתו הטהורה לענין ל"ת הניתק לעשה ולפי דברינו הנ"ל צריך לפסוק כסתם מתניתין דל"ת הניתק לעשה דינה כעשה דתשובה גרידא מכפר ואמאי לא כתבו רבינו והרמב"ם את זה וזה אצלי קושיא גדולה ולא ראיתי שום הרגשה מזה: