ברית משה, מצות לא עשה רל:ב
ברית משה · Brit Moshe, Negative Commandments 230:2
Open in the reader →1ושני (ב) לאוין אלו כו'. ונ"ל בס"ד דכוונת רבינו בזה לתרץ דאע"ג דאיתא בברייתא הנ"ל לעבור עליו בשני לאוין אפ"ה לא מנה לא יצא בצבא ולא יעבור עליו לכל דבר רק לאזהרה אחת כיון דעניין אחד הוא וכן מנאו ז"ל הסה"מ מל"ה שי"א החינוך העי"מ האה"מ המצה"ש ומהר"ש מצ' תקפ"א הזוה"ר מל"ת רס"ח אות ק"ז הפוע"צ מל"ת שמ"ח המעיי"ח דף קצ"ד ע"ב אות א' אבל הרמב"ן ז"ל בהשגותיו על הסה"מ שם השיג על הרמב"ם ומנאם לשתי אזהרות ועי' במגא"ס ולב שמח שם מה שהמליצו בעד הרמב"ם והמעיי"ח סי' הנ"ל כתב דהרמב"ן לעצמו ג"כ מודה להרמב"ם ולא השיג בהשגותיו שם אלא להצדיק את מניין של הבה"ג ומטעם זה לא מצינו בסוף השגותיו שם כשבא להשלים מניין האזהרות שסילק הוא מחשבונו של הרמב"ם שהעלה לאו זה במניין וכבר קדמו בראי' זו הזוהר הרקיע סי' הנ"ל.
2ודע דהרמב"ם בסה"מ שם כתב וז"ל ודע כי החתן עצמו מוזהר מלצאת מביתו בסחורה כל שנתו ובחיבורו שם כתב דפטור מצורכי הגדוד וצורכי העיר וכ"כ רבינו ברמזיו דפטור מכל צורכי הרבים וא"כ נוהג הדין של המל"ת זו גם בזמה"ז וכן כתב החיד"א בהגהותיו על העיר מקלט סי' הנ"ל וז"ל והטוש"ע השמיטו דין זה ונוהג גם בזמה"ז וגם בספרו נחל קדומים פ' תצא אות ז' דיבר אריכות מזה ומה שהביא שם בשם הרדב"ז היא בחלק א' סי' רל"ח והעלה הרדב"ז שם לדינא דדוקא לצאת לצורך רבים אסור אבל לצורך עצמו להרויח לשמח את אשתו באמת שרי ועי' בנר מצוה סי' י"א אות ק"ל שהביא ראי' להרדב"ז: