ברית משה, מצות לא עשה רצז:א
ברית משה · Brit Moshe, Negative Commandments 297:1
Open in the reader →1כל (א) הלוים מוזהרין על עבודת המזבח כו'. בפ' קרח פי"ח פ"ג כתיב אך אל כלי הקדש ואל המזבח לא יקרבו ולא ימותו גם הם גם אתם ואיתא בספרי שם וז"ל אך אל כלי הקודש ואל המזבח לא יקרבו אזהרה ולא ימותו עונש אין לי אלא לוים שענושים ומוזהרים על עבודת כהנים כהנים על עבודת לוים מנין ת"ל גם הם גם אתם מעבודה לחברתה מנין ת"ל גם אתם כו' עכ"ל נמצא לפי ספרי זה אין חילוק באזהרה זו בין כהנים ללוים דשניהם במיתה וגם הלוים מעבודה לחברתה כגון משורר ומשוער בשל חבירו ג"כ במיתה אבל בגמ' ערכין דף י"א ע"ב איתא ברייתא אחרת דאתם בשלהם והם בשלכם במיתה פי' כהנים בעבודת לוים או לוים בעבודת כהנים אבל הם בשלהם אינן במיתה אלא באזהרה פי' כגון לוי משורר שהגיף דלתות או לוי משוער שאמר שיר אינו במיתה אלא באזהרה ואח"כ איתא אמר אביי נקטינן משורר ששיער בשל חבירו במיתה פרש"י דאביי חולק על הברייתא דלעיל דהם בשלהם באזהרה נמצא לפי"ז דאביי סובר בזה כהספרי ואח"כ שקיל וטרי הגמ' אליבא דאביי ומסיק דלא כאביי וע"כ פסק רבינו ז"ל כהבריית' דגמ' ולא כהספרי דאתם בשלהם והם בשלכם במיתה והם בשלהם אינן במיתה אלא באזהרה, והא דמייחס רבינו את עיקר אזהרת מל"ת זו על הלוים ולא על הכהנים אלא כללם באזהרה זו י"ל כיון דאזהרת לוים מפשטות הקרא ילפינן ואזהרת כהנים ילפינן מדרשה כדאיתא בספרי וכדי שלא נטעה דיש איזה נפ"מ באזהרתם ע"כ נקט רבינו ברמזיו כהנים תחלה ודו"ק, אבל להרמב"ם ז"ל הל' כלי המקדש פ"ג הל"ט אית ליה שיטה אחרת במל"ת זו חדא דפסק כאביי דהם בשלהם במיתה ועוד פסק דכהן שעבד עבודת לוי אינו במיתה אלא באזהרה והא דפסק כאביי הגם דיש לומר כיון דהספרי הנ"ל מסייע לאביי ע"כ פסק כן אבל עדיין לא תעלה ארוכה בזה כיון דסוף סוף קשה עליו דהיכי פסק דלא כסתימת הגמ' וכמו שנראה מרבינו ז"ל דג"כ על הקושיא זו כיוון במה דכתב ורבינו משה כתב כאביי בתר דמסיים ודומה שנדחו שם דברי אביי כו', ועל מה דפסק הרמב"ם שכהן שעבד עבודת לוי אינו במיתה כבר השיג עליו הראב"ד ז"ל שם דזה דלא כמאן לא כהברייתא דגמ' ולא כהספרי הנ"ל אבל מרבינו נראה דרצה לתרץ את זה וע"כ כתב דהרמב"ם פסק כברייתא אחרת אשר שם אלא הכ"מ ז"ל שם תמה על רבינו דלא מצא בגמ' ערכין שום ברייתא אחרת וע"כ כתב דהרמב"ם סמך על המכילתא שהביא בסה"מ מל"ת ע"ב אבל לי ההדיוט נראה דרבינו ג"כ על הברייתא דמכילתא כיוון ותיבות אשר שם שכ' אין כוונתו אשר שם בגמ' ערכין אלא כוונתו על הברייתא דמכילתא אשר שם בסוגיא זו ודו"ק:
2והנפ"מ לדינא בין שיטתם נ"ל בס"ד דמלבד חילוק מיתה ומלקות שביניהם יש עוד נפ"מ דהיכא דליכא לוי לעשות עבודתו דלשיטת הרמב"ם שרי לכהן לעבוד עבודת לוי כיון דאתי עשה דעבודה ודחי ל"ת אבל לשיטת רבינו שכהנים ג"כ במיתה לא שרי כיון דאין עשה דוחה ל"ת שבמיתה כמו שאינו דוחה ל"ת שבכרת כמו שאיתא בסוגי' דריש יבמות דאין עשה דוחה אלא ל"ת גרידא וגם יש עוד נפ"מ להיפוך בהם בשלהם דלרבינו שרי ולהרמב"ם דסובר שהם במיתה אסור כמובן, אבל אחר עיון קצת ראיתי דעדיין יש מקום לפלפל בזה כיון דכהנים ולוים מחד לאו מוזהרין וכיון דלוים בעבודת כהנים לכ"ע אסור לעבוד אפי' היכא דליכא כהן כיון דלוים בעבודת כהנים לכ"ע במיתה ואין עשה דוחה ל"ת שבמיתה א"כ י"ל דאלים לאו זה דאפי' גבי כהנים בעבודת לוים ג"כ לא אמרי' עשה דוחה ל"ת וכמ"ש התו' קידושין דף ל"ד ע"א ד"ה מעקה בשם הר' יוסף מא"י כעין סברא זו עי"ש ותבין כי זה תליא בפלוגתא דתו' שם ולא באתי רק לעורר אבל לענין מנין המצות ליכא שום פלוגתא ביניהם דתרווייהו מנאו אזהרת כהנים ולוים לחד לאו כי כן מנה גם הרמב"ם בסה"מ מל"ת ע"ב וכן מנאו ז"ל החינוך האה"מ מצ' שפ"ט [עי' בחינוך שג"כ הביא את המכילתא הנ"ל] הזה"ר מל"ת שס"ג אות קנ"ה [אלא הוא מנה ברמזיו רמז מל"ת שס"ד לוי בעבודת חבירו למל"ת פרטית] הפוע"צ מל"ת רל"ד העי"מ מצ' שפ"ה המצה"ש ומהר"ש מצ' שצ"א הדה"מ שער ב' פרק פ"ו המעיי"ח דף קל"ה ע"ב אות נ"ב עי"ש שמתרץ יפה את הרמב"ם הנ"ל ועל קושית הזוהר הרקיע סי' הנ"ל שהקשה על הרמב"ם דלמה לא מנה לאו זה לשתי אזהרות כיון שחלוקין בעונש דלוי שעבד עבודת כהנים במיתה וכהן שעבד עבודת לוי אינו אלא במלקות עי' בנ"מ סי' ט' אות י' וסי' י' אות ל"ב מ"ש בזה, והטעם של מל"ת זו כדי שלא יסמוך אחד על חבירו כמו קדירה דבי שותפי בעירובין דף ג' ע"א כ"כ החינוך והעי"מ והדבר המלך סי' הנ"ל כתב ג"כ טעמים נוראים עי"ש: