ברית משה, מצות לא עשה ג:ט
ברית משה · Brit Moshe, Negative Commandments 3:9
Open in the reader →1כתוב (ד) בה"ג כו' מכלל זה אתה למד כו'. עי' במהרש"ל ז"ל בביאורו כאן שכ' טעם לשבח דמדוע לא למד רבינו את זה מגמ' דערכין גופא ולמה הביא את הבה"ג כלל ולי נראה בס"ד בכוונת רבינו דבערכין ו' ע"א על הא דשם שלא במקומו אינו קדוש כתב רש"י ז"ל וז"ל כלומר אינו קדוש אלא מקום השם ואותה חתיכה תיגנז והשאר יבנה בבהכ"נ כי אמר בדעת ישראל הפרשתי' לישנא אחרינא שם שלא במקומו כגון על גבי קורות וכלים לא קדיש דלא הוי מקומו אלא על הטור ושיכתוב המקרא עם השם כנתינתו אבל שם לבדו הוי שלא במקומו ולא קדיש כו' עכ"ל הנ"מ בין השני פרושים נ"ל דלפי' ראשון ליכא להוכיח מהברייתא דינו של הבה"ג די"ל דלעולם בכ"מ שכ' שם בטעות אפילו ביריעה אינו קדוש אלא מקום השם והא דנקט ידות הכלים לרבותא דאפילו בידות יגוד ויגנוז כמ"ש המהרש"ל, אבל לפי' שני שפיר מוכח דינו של הבה"ג די"ל דמש"ה נקט ידות דדוקא ידות נקרא שלא במקומו אבל ביריעה אפילו בטעות קדוש כולה יריעה וכ"כ המג"ס מל"ת ג' אלא הוא כתב שגם בפי' השני איכא שני פירושים דמכגון וכו' עד על הנייר פי' אחד וזה ממש כמ"ש הבה"ג ומושיכתב המקרא עם השם כנתינתו כו' פי' שני עי"ש שהאריך בזה עכ"פ זה מוכח גם מהמג"ס דלפי' השני של רש"י יש להוכיח דינו של הבה"ג מהבריי' אבל לא לפי' הראשון, והיראים סי' הנ"ל כתב וז"ל ואם כתב שם במקומו פירוש במקום שדרכו לכתוב כגון על הקלף כשם שאסור למחוק ולשרוף ולקרוע כתיבת השם כך אסור לקרוע ולשרוף הגויל כו' ותניא נמי בערכין עכו"ם שהתנדב קורה לבהכ"נ ושם כתב עלי' אם אמר לדעת ישראל הפרשתי' הר"ז יגוד וישתמש במותר בערכין פ"ק מפרש טעמא משום דשם שלא במקומו לא קידש פירוש שנכתב במקום שאין דרכו לכתוב פי' שלא על הקלף אינו מקדש אלא מקומו פי' מקום השם בלבד ופירוש זה עיקר כאשר הבאתי ראי' ממוע"ק הלכך אם כתב שם בס"ת או בתפילין או במזוזה אף בטעות אינו רשאי לחתוך כתיבת השם ולשרוף השאר אלא כולו טעון גניזה ששם במקומו מקדש אפילו שלא במקומו כו' עכ"ל מוכח גם מהיראים דלפי פי' השני של רש"י הנ"ל יש להוכיח כהבה"ג דהא היראים ג"כ לפי שכ' כפי' שני של רש"י ע"כ סובר כהבה"ג, וא"כ י"ל דמש"ה לא הביא רבינו הדין של הבה"ג מגמרא דערכין גופא כיון דיש שני פרושים ולפי' ראשון לא מוכח דינו של הבה"ג ע"כ הביא מתחלה את הבה"ג להוכיח דסובר דפי' האמיתי בגמ' כפי' שני וכיון דידעינן את זה א"כ שוב באמת מגמ' גופא מוכח דינו של הבה"ג והכי פירושו ברבינו מכלל זה כלומר מכללו של הבה"ג דמוכח כפי' שני של רש"י אתה למד כלומר מגמ' גופא שאם כתב שם על יריעה כו' ומ"ש אח"כ והביא הר' אליעזר ממיץ ראי' ע"ז כו' דנראה לכאורה מיותר כיון שכבר הביא ראי' לזה מהבה"ג ומגמ' דערכין י"ל דכוונתו בזה דאל תקשה על הבה"ג גופא דמנ"ל הכרח לומר כפי' שני דילמא באמת הפשט בגמ' כפי' ראשון של רש"י ואז שוב ליכא להוכיח דינו של הבה"ג מגמרא דערכין ע"כ כתב רבינו והביא היראים ראי' ע"ז מגמרא דמוע"ק ובוודאי דגם לבה"ג הי' ראי' זו וא"כ מוכח מגמ' דמוע"ק דצ"ל בגמרא דערכין כפי' שני של רש"י וכמ"ש היראים הנ"ל וע"כ שפיר מוכח גם מגמרא דערכין גופא דינו של הבה"ג כנ"ל בס"ד לפרש ההמשך של רבינו ודו"ק: