ברית משה, מצות לא עשה ל:ב
ברית משה · Brit Moshe, Negative Commandments 30:2
Open in the reader →1אבל הרמב"ם י"ל דג"כ סובר הפשט בפלוגתא דרשב"א ור"כ כהנ"ל לרבינו וג"כ סובר דהלכה כר"כ אלא סובר דכמו דר"כ סובר דלא תחמול ולא תכסה לא קאי רק על מוסת כמו כן מסתבר דסובר דגם אינך ג' לאוין קאי כן דמהיכא תיתי לחלק הפסוק לשנים דהג' לאוין הראשונים קאי על כל ישראל ואינך על מוסת וע"כ כתב הרמב"ם בכל החמש לאוין מלת מוסת ועי' כ"מ הל' סנהדרין פ' י"א הל' ה' שהביא את הא דרב שימי ב"א וחילופיהן למסית אין כוונתו בזה שהרמב"ם פסק כרשב"א אלא כוונתו להראות את המקור לדין זה דאלת"ה היה קשה הא הרמב"ם הלכ' עכו"ם ובסה"מ הנ"ל כתב בפי' דהחמש לאוין לא קאי רק על מוסת אעכצ"ל הפשט בכוונת הכ"מ כמ"ש ועי' בלח"מ הל' סנהדרין שם שמוסיף על הכ"מ דכתיב ולא תחמול ולא תכסה עליו אבל לפי מה שכתבנו באמת ליכא להוסיף אלא צ"ל דבכיוון ל"כ הכ"מ את זה כמובן, ועי' במהר"ם שיק מצוה תס"ב שרצה להשוות את הא דרב שימי עם ר"כ והספרי הנ"ל ולפי דבריו שפיר הוסיף הלח"מ על הכ"מ אבל לא אבוש שלא זכיתי להבין את דבריו אם לא שנאמר שיש איזה חסרון בספרו עי"ש ותבין וע"כ לפענ"ד נראה כמו שכתבנו, ולפי שיטת המרש"ל הנ"ל דרבינו סובר גם בהג' לאוין הנ"ל דקאי על מוסת צ"ל דגם רבינו סובר כמו שכתבנו אליבא דהרמב"ם והא דכ' רבינו מלת מוסת דוקא במל"ת ל' ול"א י"ל כיון דעיקר לימוד דקאי על מוסת לא ידעינן אלא מהשני לאוין דמל"ת ל' ול"א כיון דרב כהנא ל"ק בפי' אלא בהני שני לאוין אלא מסברא אמרינן דגם באינך ג' לאוין סובר כן כדי שלא לחלק הפשט בהפסוק כהנ"ל להרמב"ם כמובן, יצא לנו מהנ"ל דלהדד"ח סובר רבינו דדוקא הלאוין דמל"ת ל' ול"א קאי על מוסת אבל אינך ג' קאי על כל ישראל אבל להמרש"ל סובר רבינו דכל החמש לאוין לא קאי רק על מוסת ועי' במנ"ח מצוה ת"ס ותבין מה שיש לפלפל עם דברינו על דבריו ולא רציתי להאריך: