ברית משה, מצות לא עשה לב:ז
ברית משה · Brit Moshe, Negative Commandments 32:7
Open in the reader →1בכלל (ב) לאו זה הנודר בשם ע"ז והנשבע בשם ע"ז לוקה כו'. גם הרמב"ם הל' עכו"ם פ"ה הל' י"א כ"כ והראב"ד שם השיג עליו עי"ש ובאמת קושיתו גדולה מאד דכיון דמהגמרא סנהדרין ס"ג ע"א מוכח דמ"ש ר"א דעל הנודר והמקיים בשמו לוקין אתיא כר"י דסובר דלוקין על לאו שאב"מ וכיון דאנן פסקינן כר' יוחנן שאמר משום ריה"ג בתמורה ג' ע"א דכל ל"ת שבתורה עשה בו מעשה לוקה לא עשה בו מעשה פטור חוץ כו' באמת צ"ל דעל הנודר ומקיים בשמו אינו לוקה וכיון דהרמב"ם בעצמו פסק בהל' סנהדרין פ' ח"י הל' ב' כהא דר"י משום ריה"ג א"כ היכי פסק דלוקין על נודר ומקיים בשמו וגם על רבינו קשה קושיא זו כיון דגם רבינו פסק במל"ת שמ"ה כהא דר"י משום ריה"ג, אבל לכאורה ק"ל על הראב"ד דהיכי כתב ולית הלכתא כוותיה אלא כר"י משום דריה"ג כו' הא לפי מה שכתבנו לעיל מל"ת ט' מחודש ב' בשם השט"מ דב"מ שכ' בשם הראב"ד דר' יוחנן גופא לא פסק כהא דריה"ג אלא סובר דעקימת פיו הוי מעשה והראב"ד פסק בזה כר' יוחנן א"כ היכי כתב בהשגותיו דפסק כהא דריה"ג, אבל כבר הקשה המר"ם שיק מצוה פ"ו כעין קושיא זו ומתרץ שהראב"ד דשט"מ אין זה הראב"ד בעל השגות עי"ש, עכ"פ על רבינו והרמב"ם קושיות הראב"ד בתקפה עומדת: ועי' במהרי"ק סוף שורש ע"ו מה שתי' ע"ז אבל הגר"א בביאורי יו"ד סי' קמ"ז כתב על תירוצו שאין לו שחר וגם תירוצו של הרדב"ז בלשונות הרמב"ם סי' רנ"ו דחוק מאד עי"ש ועל תירוצו של הלח"מ הלכ' סנהדרין פי"ט הל' ד' השיג המש"ח מובא במנ"ח מצוה פ"ו וכבר קדמו הדד"ח במל"ת זו בהשגה זו [ובאמת פליאה לי על הגר"א הנ"ל שהסכים לתירוצו של הלח"מ ולא הרגיש מהשגות הדד"ח כלום] והסכי' לתירוצו של הכ"מ דמשום חומרא דע"ז לוקין אפילו על לאו שאב"מ וגם מהחינוך מצוה פ"ו נר' שהסכים לתירוץ זה, ול"נ דבזה יש ליישב גם קושיות המרש"א הנ"ל מחודש ג' די"ל דכיון דלוקין משום חומרא דע"ז אע"ג דהוי לאו שאב"מ ע"כ לוקין אע"ג דהוי לאו הניתן לאזהרת מב"ד וכמ"ש הלח"מ הלכ' ממרים פ"ה הל' ד' בשם התוס' ב"ק דף ע"ד ע"ב ד"ה הוי דהיכא דלוקין על לאו שאב"מ משום גזה"כ שם לוקין גם על לאו הניתן לאזהרת מב"ד. ועל התוס' דסנהדרין דסוגיתינו שהקשה דהוי לאו הניתן לאזהרת מב"ד י"ל דבאמת סובר כשיטת הראב"ד דלדידן אין לוקין על נודר ומקיים בשמו אלא התוס' הקשה על ר"א דסובר דלוקין משום דסובר כר"י דלוקין על לאו שאב"מ כמ"ש הגמרא שם וגם סובר התוס' דמסתמא לא פליג ר' אלעזר על הברייתא דושם אלהים אחרים לא תזכירו אזהרה על נודר ומקיים בשמו וגם אזהרה שלא להדיח וכיון דלא משום חומרא דע"ז סובר ר"א דלוקין ע"כ הקשה התוס' שפיר דהיאך לוקין הא הוי לאו הניתן לאזהרת מב"ד אבל אליבא דרבינו והרמב"ם באמת י"ל כמו שכתבנו ודו"ק: