ברית משה, מצות לא עשה שלט:א

1טמא (א) שאכל את הקדש נחלקו כו'. וגם ברמזיו הזכיר רבינו ז"ל ממחלוקה זו ומדלא קיצר וסתם כחד עכצ"ל דהי' מסופק דהלכה כמאן אבל לכאורה מדוע הי' מסופק בזה הלא קיי"ל דר' יוחנן ור"ל הלכה כר' יוחנן וצ"ל כיון דבמכות דף י"ד ובזבחים דף ל"ג ע"ב קאמר הגמ' תניא כוותיה דר"ל ע"כ הי' מסופק אי הלכה בזה כר"ל אבל הרמב"ם ז"ל ה"ל פסהמ"ק פי"ח הלי"ג פסק כר"ל דבכל קדש לא תגע דפ' תזריע פי"ב פ"ד אזהרה שלא יאכל טמא קדשים וכתב הכ"מ דטעמו משום דתניא כוותיה דר"ל וגם בסה"מ מל"ת קכ"ט נקט אזהרה זו וכן נקטו ז"ל החינוך האה"מ מצ' קס"ז הזה"ר מל"ת שנ"ז אות קנ"א העי"מ מצ' קס"ט המצה"ש ומהר"ש מצ' קס"ח הדה"מ שער ב' פקמ"ג המעיי"ח דף ס"ג ע"ב אות ע"ה אבל היראים ז"ל סי' שצ' הביא ג"כ את פלוגתתם ולא הכריע וא"כ צ"ל גם אליביה כמו שכתבנו אליבא דרבינו, אבל בהפועל צדק לא ראיתי ממל"ת זו כלל רק במל"ת קע"ב על הפסוק איש איש מזרע אהרן והוא צרוע או זב בקדשים לא יאכל דפ' אמור פכ"ב פ"ד כתב וז"ל שלא יאכל כהן טמא תרומה וצ"ל דסובר דגם אזהרת קדשים נכלל בזה אבל מרבינו נראה בפי' דל"ל כן כיון דכתב דמשו"ה לא ילפינן אזהרה שלא יאכל טמא קדשים מפסוק איש איש וגו' כיון דגמ' מכות שם וגם ביבמות דף ע"ד יליף מפסוק זה אזהרה לתרומה, אבל אח"כ ראיתי דגם רבינו בקיצור הסמ"ג שלו הביא אזהרה לקדשים את הפסוק איש איש אע"ג דבחיבורו כאן דחה את זה וצ"ל דבקיצור שלו חזר ממ"ש בחיבורו כאן ועי' בנתיבות עולם שהאריך ג"כ ליישב את רבינו וא"כ י"ל דהפוע"צ ג"כ סובר כמו שסובר רבינו בקיצור שלו אלא חילוק זה יש ביניהם רבינו מנה גם בקיצור שלו שלא יאכל טמא תרומה או קדש לשתי אזהרות והפוע"צ כלל אזהרת קודש באזהרת תרומה וזה באמת טעמא בעי וצ"ע. ובנר מצוה ז"ל סי' ח' אות ט"ו ראיתי שהקשה סתירה ברש"י ז"ל דבפ' תזריע פי"ב פ"ד כתב כר"ל דבכל קודש לא תגע אזהרה שלא יאכל טמא קדש ובפ' צו פ"ז פי"ט כתב כר' יוחנן דיליף אזהרה שלא יאכל טמא קדש בגז"ש עי"ש שהניח בצ"ע אבל באמת איני רואה שום מקום לקושייתו כלל כיון דרש"י בפ' תזריע לא כתב בפי' דבכל קדש לא תגע אזהרה לאוכל קדש דז"ל לא תגע אזהרה לאוכל וכולי כמו ששנויה ביבמות עכ"ל אלא המזרחי והג"א ז"ל מפרשו דרש"י קאי על קדש וע"כ הקשה הנ"מ אבל באמת לא מוכרחינן לומר כפירושם כיון די"ל בכוונת רש"י כמ"ש הברטנורה ז"ל עה"ת שם דרש"י קאי על תרומה וא"כ על רש"י גופא באמת ל"ק מידי כיון די"ל דרש"י באמת סובר כמו שמפ' הברטנורה אלא על המזרחי והג"א יש מקום להקשות דמדוע לא מפרשו בכוונת רש"י כמ"ש הברטנורה וזה באמת קשה וצ"ע, והפרטי דינים שכ' רבינו עי' רמב"ם הלכה הנ"ל.