ברית משה, מצות עשה א:א
ברית משה · Brit Moshe, Positive Commandments 1:1
Open in the reader →1מ"ע (א) להאמין כו'. גם בקיצור הסמ"ג שלו וברמזיו מפ' רבינו ז"ל את המ"ע הראשונה כמו שמפ' כאן אבל הרמב"ם ז"ל בסה"מ מ"ע א' כתב וז"ל מצוה א' היא הצווי אשר צונו בהאמנת האלהות והוא שנאמין שיש שם עלה וסבה הוא פועל לכל הנמצאים והוא אמרו אנכי ד' אלהיך כו' ובחיבורו הל' יסוה"ת פ"א כתב וז"ל יסוד היסודות ועמוד החכמות לידע שיש שם מצוי ראשון והוא ממציא כל נמצא וכל הנמצאים משמים וארץ ומה שביניהם לא נמצאו אלא מאמיתת המצאו כו' ובהלכה ו' שם כתב וידיעת דבר זה מ"ע שנ' אנכי ד' אלהיך וכתב המפרש שמלת אנכי מורה על המציאות וברמזיו ריש הרמב"ם דמדע רמז א' כתב וז"ל מצוה ראשונה ממ"ע לידע שיש שם אלוה שנ' אנכי ד' אלהיך עכ"ל נראה רבינו והרמב"ם פליגי בפירושא דפסוק אנכי וגו' הרמב"ם סובר שהוא צווי על האמנת אלקות וכ"ס הסמ"ק ז"ל מ"ע א' אבל רבינו למד הצווי על האמנת אלקות מפסוק אחר כמ"ש במ"ע ב' ואנכי וגו' סובר שהוא צווי שנאמין שאותו שנתן לנו את התורה הוא ד' אלהינו שהוציאנו ממצרים ולרבינו באמת שפיר כתיב אשר הוצאתיך מא"מ ולהרמב"ם צ"ל כמ"ש הרמב"ן ז"ל פ' יתרו דבתר שמפ' את המ"ע אנכי וגו' כהרמב"ם כתב וז"ל ואמר אשר הוצאתיך מא"מ כי הוצאתם משם תורה על המציאות ועל החפץ כו' וגם תורה על החדוש כי עם קדמות העולם לא ישתנה דבר מטבעו ותורה על היכולת והיכולת תורה על הייחוד וכמ"ש בעבור תדע כי אין כמוני בכל הארץ וזה טעם אשר הוצאתיך כי הם היודעים ועדים בכל אלה עכ"ל וכ"כ הטור ז"ל או"ח סי' תרכ"ה שתלה הכתוב הרבה מצות ביציאות מצרים לפי שהיא מורה על אמיתת הבורא יתעלה עי"ש, ואף שמהרמב"ם הל' יסוה"ת פ"ח נראה דמהאותות ומופתים עד מעמד הר סיני לא באו אל אמונה אמיתית מדכ' וז"ל מכלל שקודם דבר זה לא האמינו בו נאמנות שהיא עומדת לעולם אלא נאמנות שיש אחרי' הרהור ומחשבה כו' עי"ש אבל כבר כתב העיקרים ז"ל מאמר א' פי"ח שהרמב"ם ל"כ א"ז אלא על אמונת משה רע"ה שלא נתאמת נבואתו אמונה אמיתות עד מעמד הר סיני אבל על אמונת אלקות באמת סובר הרמב"ם כהרמב"ן והטור הנ"ל וגם הכ"מ ז"ל שם הסכים לפשטו של העיקרים וממילא עולה יפה הפשט בהפסוק אנכי וגו' בין לרבינו בין להרמב"ם וא"כ צריך ליתן טעם דמדוע ל"ס רבינו כהרמב"ם או להיפך ובמה פליגי: