ברית משה, מצות עשה כ:ג
ברית משה · Brit Moshe, Positive Commandments 20:3
Open in the reader →1אמר (ג) ר"ח שאין המקרא רשאי לקרות כו', וכתב המגלת ספר ע"ז וז"ל לשון הרמב"ם בפי"ד להקרות לכהני' וכתב הכ"מ דלפי"ז אין הדברים על הסדר דהא דאין המקרה רשאי להקרות כו' היינו בראש פ' ב' או ג' ומ"ש אח"כ ואין הכהנים מתחילין כצ"ל כו' היינו בראש פ"א שהם מתחילין יברכך כו' ולכך יותר ישר לגרוס וכו' עי"ש וכמ"ש הסמ"ג אך קשה דבשלמא סמ"ג כבר הקדים לעיל דאם הם ב' קורא אותם כהנים כו' וא"כ שפיר מסיים ואומר שאין המקרא רשאי לקרות כהנים עד כו' אכן הרמב"ם ז"ל שעדיין לא כתב זה כ"א לאחר מכאן בדין ח' אין זה יופי סדר הלשון לכתוב אין המקרא רשאי לקרות כהנים כו' מאחר שעדיין לא השמיענו שצריך לקרותם כהנים ואי משום דגם לפי אותה הגירסא אין הדברי' על הסדר נהפוך את הסדר ונאמר שהלשון מתחיל ואין הכהנים מתחילין בברכה אחרת דהיינו יברכך חוץ מברכה אק"ב של כו' אמנם הא קשה דכשם שהרמב"ם הקפיד שאין המקרא רשאי להקרות כו' ואין הכהנים מתחילין עד שיכלה אמן מפי הצבור ה"נ אמאי לא יקפיד שאין המקרא רשאי לקרות כהנים עד שיכלה אמן מפי הצבור דהא אידי ואידי חד שיעורא נינהו אלא ודאי דהגירסא הנכונה היא כדכתב הסמ"ג וכדאיתא בגמ' ולמ"ש לעיל צ"ל שכך דרכו של הרמב"ם ז"ל שהוא סומך על מה שעתיד לבאר לקמן באותו פ' וזה הכרח לומר בלא"ה שהרי כתב ואין הכהנים רשאין להתחיל בברכה עד שיכלה הדבור מפי המקרא והתם בהכרח דפירוש פשטו כמשמעו דאין רשאין להתחיל בברכת אק"ב של כו' עד שיכלה דבור כהנים מפי המקרא וכמ"ש הכ"מ וה"ז הדיבור של כהנים לא הזכירו לעיל כ"א לקמן וצ"ל שסמך עמ"ש לקמן אף בזה כן ודו"ק עכ"ל:
2ומ"ש רבינו בני חיפה ובני בית שאן לא ישאו את כפיהם מפני שקורין לאלפין עיינין ולעיינין אלפין כו' כתב המרש"ל בביאורו כאן ע"ז וז"ל מקשים העולם הלא אין עיין בברכת כהנים והנה לפרש"י ל"ק מידי כי זה קאי על התפלה רק שהספר מביא ג"כ על ברכת כהנים ומ"מ נ"ל ליישב שפיר כי משו"ה לא ישאו ידיהם משום דבעינן שתהא הברכה מבוררת ונכרת לכל שלא יהא בה גידוף והיתול ואותן שקורין עיינין אלפין אם אומרים יאר אין מוכח מלשונם שאומר אלפין אעפ"י שאומרי' בלשון נח לכל עיינין קורים כך ודו"ק עכ"ל, הנה מ"ש המרש"ל שרש"י מפרש דקאי על תפלה זה נ"ל ט"ס כיון דרש"י במגילה כ"ד ע"ב ד"ה מפני כתב בפי' דקאי על ברכת כהנים וגם קושיית העולם שכ' המרש"ל באמת ל"ק מידי כפי מה שפי' רש"י שם אלא מהתוס' שם ד"ה כשאתה יש להוכיח דסובר דקאי על תפלה ואפשר שהמרש"ל באמת על התוס' כיוון אבל זה דוחק וצ"ע, ואחר שכתבנו א"ז נזכרתי שיש לי עוד ביאורי המרש"ל דפוס בסיליאח ועיינתי בו וראיתי שהמעתיק שם ג"כ עמד על המרש"ל בזה ומפ' את דבריו אבל עי"ש ותראה שגם זה דוחק, והשאר פרטי דינים שכ' רבינו במ"ע זו עי' בהרמב"ם פי"ד וט"ו מהלכ' תפל' ובהגמי"י שם ולהלכ' עי' בטוש"ע או"ח מסי' קכ"ח עד סי' קל"א ועל קושיית המג"א ריש סי' קכ"ח על התוס' דשבת דקי"ח עי' בישע"י או"ח סי' קכ"ח אות ב' ובמש"ח על הרמב"ם בקונטר' מעלות המדות על מ"ע שבספ' אהבה בהל' תפלה ובנב"י מ"ק או"ח סי"ח וביהודא יעלה או"ח סי' מ"ו מ"ש בזה: