ברית משה, מצות עשה רכט:א
ברית משה · Brit Moshe, Positive Commandments 229:1
Open in the reader →1גרסינן (א) בחגיגה תניא ריה"ג אומר כו'. ונ"ל בס"ד דמשו"ה כתב רבינו ז"ל גרסינן כיון דבספרי סוף פ' ראה אי' בריי' זו בלשון זה ריה"ג אומר ג' מצות נוהגות ברגל ואלו הם חגיגה וראיי' ושמחה כו' עי"ש וגם בפסיקתא זוטרתא שם חשב חגיגה קודם ואח"כ ראיי' ושמחה אבל בתוספתא פ"ק דחגיגה איתא ברייתא זו כסדר שאי' בגמ' שלפנינו מקודם ראיי' ואח"כ חגיגה ושמחה אלא בתוספתא ליתא ריה"ג אבל לרבינו הי' הגירסא גם בתוס' ריה"ג וא"כ צ"ל דבריי' דגמ' היא הברייתא דתוספתא וע"כ כתב רבינו גרסינן כוונתו דבהברייתא דגמ' גרסינן כהסדר שאיתא בתוספתא ולא כהסדר שאי' בספרי, ומ"ש רבינו והשמחה נוהגת באנשים ובנשים כו' כל זה מהברייתא הנ"ל וגם הרמב"ם ז"ל הל' חגיגה פ"א הל"א כתב ונשים חייבות במצוה זו אבל הראב"ד ז"ל השיג עליו דאינן חייבות בקרבן אלא בשמחה שתשמח עם בעלה שתעלה עמו והוא ישמח אותה ועי' רש"י ותו' ר"ה דף ו' ע"ב ובקידושין דף ל"ד ע"ב ד"ה אשה וגם בכ"מ שם מה שהמליץ בעד הרמב"ם ותראה כי דבריו צריכים ביאור וגם המבי"ט בספר מקרא קדש תפס עליו אבל כבר כתב אריכות בזה הלחם יהודא על הרמב"ם שם ומברר הכל יפה עי"ש. ומ"ש רבינו שלשה מצות אלו הם כתובים בסוף פר' ראה כו' גם בקיצור הסמ"ג שלו הביא את הפסוקים דפרשת ראה אע"ג דמצות חגיגה ומצות ראייה נכפלו מכבר בפרשת משפטים פכ"ג פי"ד אפ"ה לא הביא משם כיון דבפ' ראה איתא הפסוקים של הג' מ"ע אבל ברמזיו הביא את הפסוקים דפרשת משפטים כיון דרצה לרמז דמ"ע הללו נכפלו וגם הבה"ג ז"ל סי' הנ"ל מ"ע ג' מנה את המ"ע הללו וכן מנאו ז"ל הסה"מ מ"ע נ"ב נ"ג נ"ד היראים סי' קכ"ו ת"ג ת"ד החינוך האה"מ המצה"ש ומהר"ש מצ' פ"ח תפ"ח תפ"ט הזה"ר מ"ע ל"ח אות כ"ח ומ"ע קנ"ב אות נ"ה הפוע"צ מ"ע ל"ו ר"א ר"ב הכ"ת מ"ע נ"ו נ"ז נ"ח העי"מ מצ' פ"ט תפ"ח תפ"ט הדה"מ שער א' פע"ב ע"ג ובשער ד' חלק עשין פרק כ' המעיי"ח דף ל"ג ע"ב אות מ"ג עי' בכל המקומות שרשמתי ותראה שהחינוך וכל המוני על הסדר התורה סמכו את המ"ע דחגיגה להפסוק דפר' משפטים שהוא קודם וא"כ מדוע לא סמכו גם את המ"ע דראייה לשם ואפשר כיון דבפרשת משפטים כתיב שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך אל פני האדון ד' ולא כתיב בחג המצות ובחג השבועו' ובחג הסכות ואיכא למטעי דבכל עת שירצה יראה ג' פעמים בשנה כמ"ש המכילתא סוף פ' משפטים ע"כ סמכו לפ' ראה דאיתא הג' זמנים בפי' כמובן. ומ"ש רבינו וכן בעצרת כתיב ושמחת אבל לא בפסח כו' כ"כ גם היראי' סי' קכ"ו וגם כתב דילפי' שמחה דפסח בגז"ש דט"ו ט"ו מחג הסכות אבל בסי' קכ"ז כתב דילפינן מהיקישא דר' יונא שבועות ד"י ע"א אלה תעשו לד' במועדיכם הוקשו כל המועדי' כולן זה לזה ועי' במהר"ם שיק מצ' תפ"ח מ"ש בזה וגם עי' בתו' עה"ת סוף פרשת ראה שכ' טעם לשבח דמדוע לא כתיב בפסח שמחה כלל ובשבועות לא כתיב אלא חדא שמחה ובסכות כתיב שלש שמחות גם הר' בחיי שם פרשה ט"ז פי"ד כתב טעמים לזה עי"ש: