ברית משה, מצות עשה רלד:א
ברית משה · Brit Moshe, Positive Commandments 234:1
Open in the reader →1לעשות (א) בנגעי אדם כמשפט כו'. וכן מנאו ז"ל הבה"ג סי' הנ"ל מ"ע ג' הסה"מ מ"ע ק"א היראים סימן ש"ו החינוך האה"מ מצ' קס"ט הזה"ר מ"ע רל"ז אות פ' הפוע"צ מ"ע ע"ו הכ"ת מ"ע קל"ה העי"מ מצ' קע"א המעיי"ח דף ס"ד ע"א אות פ' המצה"ש ומהר"ש מצ' ק"ע אבל הרמב"ן ז"ל סילק את המ"ע זו ממניינו מהטעם הנ"ל מ"ע רל"א והחינוך כתב בדיני מצוה שלו וז"ל ונוהגים דיני צרעת בזכרים ונקיבות בכל זמן שיהיו כהנים בקיאין רואין אותן כן נראה מדברי הרמב"ם ז"ל דאע"פ שא"א להביא קרבן עכשיו לכשיבנה בית המקדש ויהי' אפשר להביא קרבן בטהרתו מצרעתו יביא קרבן וכל מי שנצטרע ולא התנהג על פי התורה הקבועה במצורע אלא שלקח הדבר בדרך מקרה ולא חש לבוא אל הכהן ולהראותה לו בטל עשה זו ומן הדומה שיהי' עונשו שתדבק בו הצרעת לעולם ולטובים ייטיב הש"י וירפאם וכבר כתבתי למעלה סדר ביום השמיני בטומאת ח' שרצים מצ' קנ"ט שהרמב"ן ז"ל לא ימנה בחשבון המצות דיני הטומאות כולן כגון טומאת נבילות ושרצים כו' והוא כתב בספר המצוה שלו ראיות ברורות בזה העניין משכילות כל לב שומען ואם כל זה מדרך הרמב"ם ז"ל לא נטה במניין כאשר יעדתי בתחלת הענין עכ"ל ועי' מה שהשיג עליו המל"מ בהגהותיו שם והפרטי דיני' שכ' רבינו עי' רמב"ם הל' מצורע פ"א עד פ"י ובמשרת משה שם: