ברית משה, מצות עשה רלז:א
ברית משה · Brit Moshe, Positive Commandments 237:1
Open in the reader →1שתי (א) מ"ע יש במצורע כו'. הפסוק פ' מצורע פרשה י"ד פ"ב וכן מנאו ז"ל הבה"ג סי' הנ"ל מ"ע ג' [דבטהרת מצורע שכ' שם נכלל גם תגלחת] הסה"מ מ"ע ק"י ק"א החינוך האה"מ מצ' קע"ג קע"ד הזה"ר מ"ע רל"ו אות פ' הפוע"צ מ"ע ע"ט פ' הכ"ת מ"ע קמ"ג קמ"ה הע"מ מצ' קע"ה קע"ו הדה"מ שער א' פרק קי"ב [ומה שמנה תגלחת מצורע והשמיט טהרת מצורע זה באמת טעמא בעי] המעיי"ח דף ס"ו ע"א אות ע' המצה"ש ומהר"ש מצ' קע"ד קע"ה, ומ"ש רבינו וחופר וקובר את הצפור השחוטה בפניו שהיא אסורה בהנאה כו' כ"כ גם הרמב"ם הל' טומאת צרעת פי"א הל"ז דז"ל אבל הצפור השחוטה אסורה בהנאה ומאימתי תיאסר משעת שחיטת הכו' וא"כ צריך טעם דמדוע השמיט רבינו ז"ל את זה דמאימתי אסורה בהנאה אבל עי' בקידושין דף נ"ז ע"א דיש פלוגתא בזה דצפורי מצורע מאימתי אסורין ר' יוחנן אמר משעת שחיטה ור"ל אמר משעת לקיחה דהיינו מחיים וכפי מה שנר' מהסוגי' שם וכפי מ"ש התוספ' שם ד"ה תנאי הוא תליא פלוגתתם בפלוגתא דכריתו' דף כ"ד ע"ב דעגלה ערופה מאימתי נאסרת ומחמת סוגיות הנ"ל באמת כבר עמד הבעל אברהם יגל על הרמב"ם דכיון דפסק בהל' רוצח פ"י דעגלה ערופה נאסרה מחיים היאך פסק דצפורי מצורע לא נאסרו אלא משעת שחיטה עי"ש שמפלפל טובא עד שמיישבו אבל על רבינו באמת י"ל דכיון דפסק לעיל מ"ע ע"ח דעגלה ערופה נאסרת מחיים ע"כ כתב כאן סתם שהיא אסורה בהנאה דסמך דממילא ידעינן משם דכוונתו מחיים וע"כ השמיט את הא דהרמב"ם הנ"ל כמובן, או י"ל דלעולם גם רבינו סובר כהרמב"ם וכמו שמתרץ הבעל אברהם יגל את הרמב"ם אלא רבינו סמך דממילא ידעינן דאינה נאסרת בהנאה אלא משעת שחיטה כיון דלא כתב את זה דאסורה בהנאה אלא בתר דכתב וקובר את הצפור השחוטה ודו"ק, והפרטי דיני' שכ' רבינו עי' רמב"ם הל' טומאת צרעת פי"א: