ברית משה, מצות עשה נא:א
ברית משה · Brit Moshe, Positive Commandments 51:1
Open in the reader →1שייבם (א) אדם כו'. גם המ"ע זו נימנית לכולן הבה"ג סי' הנ"ל מ"ע ג' הסה"מ מ"ע רט"ז החינוך העי"מ האה"מ המצה"ש ומהר"ש מצ' תקצ"ח הזוה"ר מ"ע ר"ד אות ס"ט [עי"ש שמנה עוד מ"ע אחת ביבמה שהבא על יבמתו צרתה קיימא עליה בעשה כדאיתא ביבמות דף י"א ואע"ג דהאי עשה הוי לאו הבא מכלל עשה יבמה יבא עליה ולא עליה ועל צרתה הביא ראי' שדומה לזה מנה הרמב"ן ז"ל לאוכל צלי מבע"י] הפוע"צ מ"ע רל"ט הכ"ת מ"ע רל"ח המעיי"ח דף קצ"ח ע"ב אות ס' עי"ש שמפלפל על הרמב"ן שמנה בסוף השגותיו את הלאו דהמייבם אחר חליצה למל"ת בפ"ע מדוע לא מנה גם בעשין את מה דאמרי' שאם הניח שתי נשים או יותר שאינו מייבם אלא אחת מהן שנ' בית אחיו בית אחד הוא בונה ואינו בונה שתי בתים ואם בא גם על השני' עובר בעשה ולפי תירוצו שפיר יש להבין דמדוע לא מנאו השאר מוני המצות את העשה של הזוה"ר הנ"ל ועי' לעיל מל"ת פ"ג מה שכתבנו בזה' והפרטי' דינים שכ' רבינו תמצא גם בהרמב"ם הלכות יבום וחליצה ולהלכה עי' טוש"ע אה"ע סי' קנ"ו עד סי' קע"ז והטעם של המ"ע זו עי' בר' בחיי פ' תצא פכ"ה פ"ה: