ברית משה, מצות עשה עט:ב
ברית משה · Brit Moshe, Positive Commandments 79:2
Open in the reader →1ותניא (ב) בספרי כו' וה"ה לבתי כנסיות ולבתי מדרשות כו', נראה מרבינו ז"ל דגירסתו בספרי דלא דברה מההיכל כלום אלא מבתי כנסיות ובת"מ דיברה דפטורים ממעקה וכן נראה מהסמ"ק ומהגהותיו שם סי' הנ"ל ומהגמי"י הל' רוצח פי"א אות א' אבל בספרי שלפנינו פ' תצא ליתא מבתי כנסיות ובת"מ כלום אלא מההיכל איתא דחייב דז"ל א"כ למה נא' גג פרט לכבש בית לרבות היכל גג פרט לאולם כו' עכ"ל וכן הביא בשם הספרי הילקוט פרשת תצא רמז תתק"ל נמצא לפי גירסא שלפנינו דסוברת דהיכל חייב במעקה אע"ג דלא הוי מיוחד לדירה א"כ עכצ"ל דסוברת דלא בעינן מיוחד לדירה אלא אפי' בדיור קצת סגי א"כ י"ל דגם בבתי כנסיות ובת"מ ג"כ סוברת דחייבין במעקה כיון דג"כ דיור קצת הם כמו ההיכל עכ"פ וע"כ לא דיברה מבת"כ ובת"מ כיון דיש ללמוד מההיכל וגם את זה צ"ל לפי גירסא שלפנינו דהגמ' חולין דף קל"ו ע"א דיליף אליבא דר' אלעאי מגגך למעט בתי כנסיות ובת"מ חולק על הספרי אבל לגירסת רבינו בעיקר הדין באמת לא חולק הספרי עם הגמ' דילן אלא הספרי לא מגגך ממעט בת"כ ובת"מ אלא משום דסוברת דבעינן מיוחד לדירה ובת"כ ובת"מ אין עשויין לדירה ומטעם זה באמת סוברת דגם ההיכל פטור וע"כ ליתא לגירסת רבינו בספרי בית לרבות היכל כמובן. ובמנ"ח ז"ל מצ' תקמ"ז ראיתי שכ' וז"ל ובספרי מבואר לגגך פרט לכבש היינו כבש של המזבח בית לרבות היכל ופירש המפרש היינו ההיכל שבמקדש כמו שמבואר דהי' ג' אמות מעקה בית פרט לאולם והנה הרמב"ם בהל' בית הבחירה מביא הציור של בהמ"ק ולא הביא מעקה בכבש ולא באולם ובהיכל מביא כמו שמבואר במשנה ואיני מבין דברי הספרי כיון דבתי כנסיות ובת"מ פטורים כיון שאינן בית דירה מכש"כ היכל וגם הוא לגבוה ולא קרי גגך כי הוא של גבוה כמו שדרשינן בכל מקום שלך ולא של גבוה וגם למה הי' ג' אמות דמתורת מעקה סגי בי' טפחים ועי' בפסחים דעל ההיכל הכל בכתב מיד ד' עלי וכו' וצ"ע עכ"ל נראה דהמנ"ח על הספרי הקשה אבל לכאורה גם על הרמב"ם הי' יכול להקשות כיון דפסק בהל' רוצח פי"א הל"ב כהגמ' דחולין הנ"ל דגגך למעט בתי כנסיות ובת"מ א"כ היכי פסק בהל' בית הבחירה פ"ד הל"ג שהי' מעקה לההיכל אעכצ"ל דמשו"ה לא הקשה על הרמב"ם כיון די"ל דהרמב"ם בהל' בית הבחירה באמת לא מחמת חיוב מעקה כתב שהי' מעקה לההיכל אלא מחמת הגמ' פסחים דבהיכל הכל בכתב מיד ד' עלי כו' ומשו"ה הי' המעקה של ההיכל ג' אמות דאי מחמת חיוב מעקה הי' סגי בי' טפחים וע"כ לא הקשה המנ"ח אלא על הספרי וכ"כ בפירוש המר"ם שיק סי' הנ"ל שהמנ"ח על הספרי הקשה [אלא מ"ש המר"ש וז"ל והקשה במנ"ח איך דרשינן בספרי דגם בהמ"ק ובכבש שעולה למזבח היה צריך לעשות מעקה והרמב"ם לא הביא זה כו' עכ"ל זה ליתא במנ"ח אלא אדרבא הביא בשם הספרי דכבש פטור ממעקה וכן באמת איתא בספרי בפי' וא"כ ממילא לית ליה שום הבנה למ"ש והרמב"ם לא הביא זה כו' כיון דאת זה דבכבש צריך לעשות מעקה כמ"ש המר"ש באמת לא יוכל הרמב"ם להביא כיון דליתא בספרי ואי כוונתו על ההיכל אדרבא בההיכל באמת הביא הרמב"ם כהנ"ל וע"כ נ"ל דאיזה ט"ס יש בהמהר"ש] אבל לפי מה שבררנו לעיל בדעת הספרי באמת גם על הספרי ל"ק מידי כיון דלפי גירסא שלפנינו באמת הספרי חולק על הגמ' וסובר דגם בתי כנסיות ובת"מ חייבים במעקה ולפי גירסת רבינו באמת ליתא בספרי דההיכל חייב במעקה ודו"ק:
2ודע דמדהביא רבינו את הא דספרי דבית התבן ובית הקש ובית האוצרות חייבין במעקה נראה דפסק כן אבל הרמב"ם הל' רוצח פי"א הל"א פסק דבית האוצרות וכיוצא בהן פטורין ממעקה וכבר עמד הכ"מ על הרמב"ם דמדוע לא פסק כהספרי ומיישבו וכן קבע להלכה בש"ע חו"מ סי' תכ"ז ועי' בסמ"ע שם סקי"ב שהקשה מחמת תירוצו של הכ"מ סתירה בש"ע מיו"ד סי' רצ"ב ותירוצו דוחק אבל המעיי"ח סי' הנ"ל מיישבו שפיר עי"ש, ומ"ש רבינו דמי ששכר בית אינו חייב במעקה רק מדרבנן כ"כ גם הסמ"ק והגמ"יי סי' הנ"ל וגם ע"ז כתב המעיי"ח דברים עתיקים, ועל מ"ש רבינו והחלב והציר והדבש כו' כתב המרש"ל בביאורו כאן וז"ל ותימא לי הרי לא הזכירו במשנה רק אלו ג' משקין מים יין וחלב ותו לא והאמת שהרמב"ם פי' לשם במשנה שנתבאר מן התלמוד שאף הדבש והציר הוו בכלל הגילוי לא מצאתי ואדרבא בירושלמי להיפוך מצאתי חמשה משקים אין בהם משום גילוי שהציר והמורייס והחומץ והשמן והדבש רבי אומר בדבש מודים חכמים לר"ש כשראו אותו נוקר ומסתמא הלכה כרבנן עכ"ל, ועל מ"ש רבינו ומפרש בירושלמי מתחת אוזן הכלי וישתה ויחזור לחורו כו' כתב מו"ה אייזיק שטיין בביאורו כאן וז"ל תמיהני למה מביא הירושלמי ומניח תלמוד שלנו והלא גם תלמוד שלנו מפרש כן בפ"ק דחולין עכ"ל אבל המרש"ל כתב ע"ז וז"ל מתחת אוזן הכלי וישתה כו' זה אינו מן הירושלמי אלא מפ"ק דחולין דקא פריך תלמודא הא קא חזי ליה ומשני כדי שיחזור לחורו אבל הספר [כוונתו על רבינו] תפס שיטת הירושלמי לחומרא דלא בעינן כולי האי אלא כדי שיצא הנחש מאוזן הכלי וישתה ותו שהטעם מפורש בירושלמי משום דכחוט השערה הוא ואינו נראה ושפיפון שמו ונותנה רשות לקרקע להפקע לפניו וכן בתו' שם ואל תשגיח במ"ש מו"ה אייזיק שטיין עכ"ל, והפרטי דינים שכ' רבינו רובם מהרמב"ם הלכ' רוצח פי"א י"ב ולהלכה עי' ש"ע סי' הנ"ל וגם עי' מה שציינתי לעיל במל"ת קס"ז: