חבצלת השרון על דניאל ב:כ
חבצלת השרון על דניאל · Chavatzelet HaSharon on Daniel 2:20
Open in the reader →1ענה דניאל וכו' גם בזה יסר יכרנו וילמדנו דעת נחזיק במוסר לבלתי נחזיק טובה לעצמנו בלתי לה' לבדו כאשר עשה איש חמודות הלז כי לו היה נפש זולתו תחת נפשו אמור יאמר תשואות חן חן לפודה ומציל אכן אף חכמתי עמדה לי וגבורתי היא סמכתני כי לולא התחכמתי לדבר אל אריוך כדברים ההם והוצאתי מפיו מלין אשר בהן חיי רוחי כי שמעה אזני ותבן לה כי טוב אני בעיני המלך ולא ירע לבבו מתת אלי זמן מה שלא עשה כן לכל גוי חרטומים ואשף וכשדאי וכן לולא התגברתי ומלאני לבי לבא אל המלך ולבקש מלפניו אחר הנתן דת להשמיד להרוג ולאבד ישיב ידו ויאריך אפו וזמן ינתין לי לאמר אליו דברי שאגתו ובקשתו אשר נעלמה מעיני כל חי כמעט הייתי בכל רע נלכד בשחיתותם כי הלא שתי אלה נוסדו יחד לעזר ולהועיל ואני החלתי וה' גמר בעדי אכן דניאל ברח וימלט וישמור פתתי פיהו להורות את בני ישראל לא חשב מחשבות היה לאל ידו הושיע ידו לו בין רב למעט לא לעזר ולא להועיל כי לא לאדם דרכו לולא ה' במצעדיו להציל לו מרעתו כי מושיע אין בלתו והן הנה דברי דניאל באומרו להוי שמיה די אלהא מברך וכו' לומר לך אלהי יאתה ולא לאחרים עמך כי גם המעשים האלה אשר עשיתי וחכמתי אז יותר בדברי אל אריוך ואשר התגברתי לבא אל המלך לא מלבי כי אתה עשית את כל אלה כי גם כל מעשינו פעלת לנו ומה' מצעדי כוננו כי חכמתא וגבורתא ההיו אתי כאחת דיליה היא ולא אלי יתייחסו כי לא לבי הלך רק כל אשר עשיתי הוא יתב' היה עושה ובלעדו לא עצרתי כח לאחת מהנה וזה החל לרמוז מהפסוק הקודם באומרו בריך לאלה שמיא כי אליו לבדו ייחס התשועה וכה אמר להוי שמיה וכו' די חכמתא וכו' כי גם כל אשר היה מקום לייחס אל עצמי מחכמה וגבורה לא כן הוא כי לא שלי המה כי אם לה' לבדו די חכמתא וגבורתא דיליה הוא ולא אחזיק טובה לעצמי: