חבצלת השרון על דניאל ב:לח

1וכן באומרו והשלטך בכלהון לומר כי כל מלכות נבוכדננר אל המלך לבדו יתייחס ולא אל מלכות הכשדים ובזה נחה שקטה ההערה הראשונה מהשלשה שנתעורר דניאל להשיב עליהן והוא כי הן ארץ כשדים זה העם לא היה לולא ה' הקימו מתהומא דארעא ועד רום רקיעא על דבר כבוד שמו ית' בל יגלו עמו אשר בו יתפאר תחת ממלכה שפלה ולא בצדקת חיל הכשדים בחר בהם מכל העמים וינטלם וינשאם וישליטם על חלק ה' עמו אך כל מעיניו ית' להרים כסא נבוכדנצר על כל חיל עם ומדינה עד דור שלישי לשלם גמול שלש פסיעות אשר פסע על כבוד שמו כאמרם ז"ל כי היה עבד מלך אשור בלאדן בן בלאדן והיה דרך המלך ההוא לישן שנת הצהרים יום יום עד עת ערב ויהי היום כאשר חלה חזקיהו ויחי מרזליו ויעש ה' לו אות להשיב את הצל אחורנית עשר מעלות וכאשר נעור בלאדן משנת הצהרים וירא כי היה בקר קצף על עבדיו ויאמר הרעותם אשר עשיתם כי מעת צהרים ישנתי ויהי ערב ויהי בקר ואין מקיץ ויענו ויאמרו אצבע אלהים היא אשר השיב את השמש אחורנית ויאמר ומי בכל אלהי הארץ יעשה כדבר הזה ויאמרו אליו כי יש אלהים בישראל הוא אלהי חזקיהו נורא תהלות עושה פלא אז אמר לשלח ספרים ומנחה ויכתוב ככל אשר צוה פתשגן הכתב שלום לחזקיהו וכו' ושלום לאלהיו וכו' וכשמוע נ"נ והוא משרת את המלך קפץ ופסע שלש פסיעות לאמר למלך להשיב את הספרים ההם כי לא כן ידברו רק יתנו לה' כבוד ראשונה ואחרי כן יזכר שם חזקיהו על כן בשכר זאת אל חי חלקנו אשר לא יקפח שכר שום בריה אמר חייך שבשכר שלש פסיעות אלו ארים כסא מלכותך ג' דורות הלא מכל זה ראה ראינו היה ה' עם נ"נ להרים נסו על אשר דבר טוב על המלך מלכו של עולם ותכון מלכותו מאד ובגלל הדבר הזה לו יאתה התייחסות ממשלת הכשדים כי המלכות שלו היא ועד דור שלישי ימלוך בכבוד ולא אל כללות המלכות. ובזה יבא על נכון אשר נשא המשל הזה על מלכות כשדים הרב באבר הראשיי אשר כמותו קטן מהכיל כי לא על כללות המלכות ידמהו וישוה רק על נ"נ לבדו כי כל המלכות אליו יתואר ואליו נתנו ה' והן הנה דברי דניאל אנתה מלכא וכו' מלכותא וכו' יהב לך לומר לך נתן מפאת עצמך ולא לעמך ובכן נכון הדבר תתייחס כללות המלכות אליך המלך כי לך יאתה זה הכנה אל אשר יאמר אנתה הוא רישא וכו' מה שלא עשה כן לכל גוי משלש אלה הבאים אחריו רק ייחס המשל אל המלכות בכללות ולא אל המלך המושל בכל א' מהנה ואחר הקדמה זו שם פניו לבאר טוב טעם אל היות הוא המלך הראשון שבמתכות הצלם ולא אשר היה לפניו או יבא אחריו ויתבארו באר היטב שני דברים הנותרים מהשלשה אשר כתבנו נועד דמאל לבארו ולבא עד תכונת כוונתו נבאר מלת חסנא והוא כי גם שענינה לשון חוזק הנה לכפל יחשב אומרו חסנא תקפא והנה הרד"ק בחסן ויקר יקחו אמר שהוא אוצר גדול ויקרא חסן להיות הממון מחזיק את בעליו נמצא הוא תאר אל חשיבות המחזיק באיכותו את בעליו ותקף הוא החוזק העצמי:

2ובכן נבא אל הביאור והוא כי הנה שלש המה מעלות טובות לראש האדם באדם על יתר אבריו א' יתר שאת חשיבותו ואשר הוא מושב שכלו המחזיק את בעליו המתייחס לחסנא ככתוב שנית כי כל תוקף עוז ותעצומות כל בשר איש ובריאותו הוא הראש וזה יתייחס לתוקפא ועוד לו שלישית כי הוא תפארת אדם זיוו והדרו וזה תוארו ועל כן העיר החשובה והחזקה וכלילת יופי ההיא תקרא ראש המלכות כדבר שנאמר כי ראש ארם דמשק וכו' נמצא כי לא יתייחס אל הראש זולתי הנמצא אתו שלשת תאריו אלה ועוד בזה ייחס הזהב כי על כן היתה רישא די דהבא והוא היותו חשוב מאד וכולל בכל די דיירין בני אנשא כזהב אשר בכל הארץ כבודו והן כל אלה נוסדו יחד בנבוכדנצר ולא בזולתו והן אלה דברי דניאל אל המלך לאמר לו כי הוא הוא ולא אחר שידמה וישוה לרישא די דהבא כי הוא החל להיות גבור בארץ בתארים המתייחסים אל הראש ואל היותה מזהב ובאר היטב על ראשון ראשון על המשלו אל הראש אמר חסנא תקפא ויקרא יהב לך כי הן הנה תארי הראש החסן וחשיבות בטוב טעם ודעת להנהיג ולהחזיק מלכותך והתוקף וההדר הוא יקר תפארת גדולתך ואף גם יערוך אליך היותו די דהב טב במה די בכל די דיירין בני אנשא וכו' והוא כי הן אמת כי יקר תפארת חשיבות הזהב על כל הארץ כבוד ממשלתו ובכל די דיירין בני אנשא יענדוהו עטרות למו וגם הוא נכבד מכל מיני מתכות ועולה על גביהן ואם כן גם אשר ימשל אליו יתואר גם בשתיהן כי הוא יהיה שר וגדול בכל די דיירין בני אנשא והוא המושל והעולה על כל מיני בעלי חיים כזהב העולה על כל מיני מתכות וז"א ובכל די דיירין בני אנשא חיות ברא ועוף שמיא והשלטך בכלהון כי בכלל דבריו אלה גם שניהם חשיבותו וממשלתו בכל די דיירין בני אנשא וגם שעל כל מיני הב"ח השליטו ה' ועל כי גם הג' היא די נחשא שלט בכל ארעא ומה יתרון תואר הזהב ע"כ הפליג החשיבות גם על חיות ברא ועוף שמיא ואחרי הודיעו כי עליו נוסדו יחד תארי הראש ויחס הזהב ואין דומה לו גזר אומר ויאמר לו אחר שכל אלה לך אנתה הוא רישא די דהבא רישא מה נאמר בפסוק הראשון ודי דהבא מה נאמר בשני: