חבצלת השרון על דניאל ג:כה

1ענה ואמר הא אנא וכו'. מלבד אשר הערנו בפסוק הלז עוד נבין במקרא כי הלא יותר היה נכון הדבר אשר בטרם אומרו וחבל לא איתי וכו' יאמר ורוה די רביעאה דמה לבר אלהין לתת טוב טעם אל אומרו גברין ד' לאמר מי זה היה אשר ראה אז יותר ואחרי כן יאמר שחבל לא איתי בהון ועוד מי לא ידע שאם היו מהלכין בגו נורא שחבל לא איתי בהון כי הלא אין מקום מוכן ימצא חבל למהלכים על הגחלים כרגלי הבעלים כד''א אם ילך איש על הגחלים ורגליו לא תכוינה נמצא כי בכלל אומרו מהלכין בגו נורא היה וחבל לא איתי. אכן לבא אל הביאור נזכירה נא דברי ת''ל אשר אמרו מי הגיד לו כי מלאך ה' צבאות הוא הרביעי כי יאמר ורוה די רביעאה וכו' אך הוא כי כאכול קש לשון אש את כל חיל סנחריב בבואו לכבוש את ירושלים בליל פסח בימי חזקיה מלך יהודה הנה היתה שרפתם על יד האיש גבריאל שר האש ונחלקו ז"ל במנין הנותרים עם סנחריב יש אומר חמשה דכתיב שנים שלשה גרגרים בראש אמיר דהיינו חמשה ויש אומר ששה דכתיב ונער יכתבם ודרך הנער כי קטן הוא בתופשו בקולמוס לעשות שריטה כמין וי"ו שעולה ששה ויש אומר עשרה כי דרכו של תינוק לעשות נקודה כמין יו"ד שעולה עשרה והצד השוה שבשלשתם בין למר ובין למר כי נ"נ היה א' מהנותרים והוא היה נעור בלילה ההוא וירא את המלאך גבריאל עומד ושורף במחנה ועל כן כאשר שב וראה אותו עתה במראה אשר נראה אליו בתחלה ידע באמת כי מלאך ה' צבאות הוא ואמר ורוה וכו' דמה לבר אלהין ובדבר הזה אפשר לנו לומר כי למה שהוא ית' אש אוכלה הוא כד"א כי ה' אלהיך אש אוכלה הוא על כן בבואו לדבר על מלאך אשר הא שר האש מצא את לבו בבחינת ההדמות הלז לקראתו בר אלהין לרמוז אל היות ביניהם יחס מה כאשר ימצא יחס והדמות אל הבן עם האב אשר ממנו נמשך גם כי מה דמות נערוך לו ית' עם משרתיו עושי רצונו ואין דומה לו באש הנעלם תכלית ההעלם והקדושה המתייחסת אליו ית' במשרתיו אש לוהט ושר האש כי אם בשתוף הכנוי כי לרמוז היות המלאך ההוא שר האש אמר דמה לבר אלהין כי גם כל משרתיו יקראו בני האלהים להיותם אש לוהט ומה גם אשר הוא שר האש ולרמוז על פרטות ההדמות אשר לזה על השאר באשר הוא שר האש אמר דמה לבר אלהין ולא אמר דמה לבני האלהים אך כוון לייחד את זה מכלל הנקראים כך דרך כלל על הבראם מאש וכן הסכימו רז"ל כי האיש גבריאל הצילם כי ראשונה אמר מיכאל שר המים כי אליו יאתה כי המים יכבו האש וענה גבריאל ואמר לא תהיה תפארתו ית' לכבות האש על יד איש משרי המים כי כה דרכם אך במה יודע היום גדולת יוצרנו ית' אם לא שעל ידי הממונה על האש יציל את עושי רצונו מלהבות אש והודה הוא ית' וישלחהו וצינן מבחוץ. ובזה נבוא אל ביאור הכתוב והוא כי בא לתת טעם אל אשר השתומם כל שלשת הדברים נפלאו ממנו הנז' באומרו הא אנא חזה וכו' כאשר כתבנו ואחר הזכירו מעמד שלשתן ראה והנה תשובה מוצאת כי הא' והיא על הרביעי אשר מצא אז יותר מלאך אלהים הוא אשר שלחו ה' להצילם מאור כשדים כמאמר המלך אחרי כן באומרו שלח מלאכיה ושזיב וכו' וגם השנית דהוו שרין תחת היותם מכפתין יתכן כי המלאך הגואל אותם ניתק מוסרותיהם וגם השלישית אשר יהלכו במו אש כל אלה יפעל אל על יד מלאכו על כן בא ויאמר וחבל לא איתי וכו' לומר כי אדרבה משם ראיה מהמלאך אשר נמצא אתם לגדל ולרומם גודל הנס הפלא ופלא והוא כי הן לו היה המציל אותם שר המים גם כי הוא פלאי החרשתי מלהוסיף להפליא ולהבהל על המראה ככל אשר נבהלתי מראות אך אמנה באשר הוא שם אתם שר האש השורף אדרבה הנני מתבהל על מה שלא נשרפו כלם כי נמצאו עומדים בין שתי אשות תחתון ועליון וזהו אומרו וחבל לא איתי בהון ורוה וכו' כלומר מה שבעיני יפלא הוא איך חבל לא איתי בהון בהיות שרוה די רביעאה דמה לבר אלהין הוא שר האש המתדמה אליו ית' בשתוף הכנוי הלז והוא השורף את כל מחנה אשור לילה א' כאשר עיניו ראו ולא זר ואיך בסבתו ילכו אלה במו אש ורגליהם לא תכוינה ובגדיהם לא תשרפנה ותהי להפך מהמיוחד אל המלאך ההוא והוא כי הוא לא ידע כי חימם מבחוץ וצינן מבפנים כדברי רז''ל:

2ובדברינו אלה מצאנו ראינו טוב טעם על מה עשה ה' ככה לפקוח עיני האיש הרע הזה ותראינה עירו את האיש גבריאל בשורפו במחנה אשור אך תהלה לאלהינו צופה ומביט עד סוף כל הדורות כי האלהים עשה לעת כזאת הגיע למלכות ויעלה על רוחו לעשות צלם די דהב ולצות יפלון ויסגדון לצלמא די הקים ולהשליך במו אש לחנניה וחבריו והוא ית' יעשה למען שמו ככל נפלאותיו להצילו מהאש ע"י שר האש למען יודע עוז מעשה ה' כדברי המלאך אליו ית' כאמור ואיך היה האות הזה נודע ומתפרסם אם לא בראות המלך את המלאך שורף במחנה אשור ועתה הוא יצילם ויודע לעיני המלך וכל עממיא אמיא ולשניא על פיו מגדול ישועות מלכו של עולם המושיע את חסידיו באשר הכה את מחנה אשור ואם נדקדק לשון אומרו הא אנא חזה קרוב הוא לומר כי הוא לבדו הרואה והאנשים אשר היו עמו לא ראו את המלאך ויבא על נכון אשר כתבנו כי למען זאת הראה לו הוא ית' את המלאך למען יוסיף להפליא לעומת אשר ראה אותו בראשונה כאמור: