חבצלת השרון על דניאל ד:ג

1ומני שים טעם וכו' ועד אחרין וכו' הנה מאשר לא בא דניאל במאמר המלך עם שאר חכימי בבל עד אשר לא ידעו מענה לשון כי לא בשם חכימי בבל יכנה ולא נכלל בכללם ככל הכתוב אצלנו למעלה בחלום הראשון:

2וראוי לשים לב מה ראה על ככה כי קרא לכל חכימי בבל ולנאמן ביתו דניאל עבדו לא קרא. וגם נשים פנינו אל אומרו וחלמא קדמוהי אמרית כי מי לא ידע כי יאמר חלום לפתור אותו ומה גם כי הוא מגיד מראשית אחרית את כל חלומו באומרו בלטשאצר רב חרטומיא וכו' וחזוי ראשי על משכבי חזא הוית וכו' ומה לו לומר חלמא קדמוהי אמרית והלא נגד עינינו הוא ויאמר ואמרי קדמוהי בלטשאצר כו':

3אכן למה שלא יבצר מחושבי און לחשוב על המלך לומר כי על אשר מזרע היהודים דניאל שנואי נפש נבוכדנצר מלכא על כן לא קראו בראש הקרואים פן בשנאתו אותו לא יפתור עלי טוב כי אם רע וכל אשר ידבר בא יבא כי כל התלומות הולכים אחר הפה על כן הקדים ואמר ומני שים טעם לומר מה שלא קראתי רק לחכימי בבל לא לחשבי על דניאל תועה חלילה כי אם על דבר כי שאלתי ובקשתי חשבתי למשפט כי לא נפלאת היא ולא רחוקה מאשר תשיג יד חכימי בבל כי לא כחלום הראשון אשר הקשיתי לשאול חלום ופתרון היה זה כי בעת לא אשאל ולא אנסה כי אם די פשר מלתא הודעונני כי אמרתי לא יקשה מהם כי לא סכלו עד כה רק חלום ופתרון אך מתחלה הם אמרו חלמא יאמר ופשרה נאמר וכו' ועל כן קראתי לחכימי בבל להיות שאלתי די פשר מלתא יהודעונני לבד כלומר כי על כן לא הוצרכתי לקרוא גם לדניאל כי למה אטריחנו לאשר ידעו חכימי בבל וז"א די פשר כו' ובראותי כי אין פותר אותו לי אז הועל קדמי דניאל כו':