חבצלת השרון על דניאל ד:ט

1עפיה שפיר וכו'. הנה דניאל לא שת לבו להשגיח בפרטות כשר דבר עפיה שפיר ואנביה שגיא להיותו קל בעיניו. ואחשוב הוא רמז הרומז על הארץ ועל הדרים עליה מקצה הארץ ועד קצה הארץ אשר בצלו יחיו ובה יחסו והנה יקרה כי כאשר המלך ההוא אשר בצלו יסתופפו לא יהיה גדול ורב ורם רב להושיע את כל הסרים אל משמעתו מוריד שאול את הלוחמים אתו בוש יבושו כל החוסים בו כי יהיה להם למשענת קנה ולא יהיה להם חסות המלך לצבי ולכבוד כי אם לחרפה ולקלס על דרך דבר שנאמר והחסות בצל מצרים לחרפה אמר כי לא כאלה חלק נ"נ כי לא יבושו כל החוסים בו כי רב ועצוס הוא מאד כי אם יתכבדו מכובדים רמים ונשאים להסתופף בצלו והתלונן בצל קורתו והוא הודם הוא הדרם וצבי תפארתם ורמז הדבר באומרו עפיה שפיר והוא כי אשר ישענו תחת העץ יפה ענף וחורש מצל למחסה ולמסתור בל יכם שרב ושמש אם יהיה כאשר העלה נבל בקור וחורף הלא עזובת החורש והאמיר לא יצילם כי יבא עליהם השמש מבין בדי האילן כי סר צלם כנבול עלה מגפן ונובלת מתאנה הנה נא כי אין מחסה ומסתור מתייחס זולתי אל העלים והן הנה משל ומליצה אל צל נ"נ המצל ומאהיל על כל הארץ למחסה ולמסתור כאהל לשבת ומאשר יהיה עפיה שפיר ונאה במשל הוא יורה לעומת שבא לרמוז בנמשל כי החסות בצל נ"נ הוא שפיר נאה ומתקבל וטוב ויפה בחזקת היד החזקה אשר לו מאתו ית' ולא תהיה להם חסות הכל תחת כנפיו לחרפה ואומרו ואנביה שגיא יאמר כי פרי גודל מעלתו הלא הוא רובי הכנסותיו מחוקי מלכותו ודומיהם יהיו בהם די מזון לכל חיילותיו וזהו ומזון לכלא ביה כי למה שאנביה שגיא מזון לכלא ביה באנביה הנזכר ושב לבאר על ראשוו ראשון וכנגד אומרו עפיה שפיר אמר תחותוהי וכו' כי כאשר כח החסות בצלו יפה אף נעים גם פה היה בפועל כי תחותוהי תטלל וכו' ובענפוהי וכו' שהוא משל אל כל החוסים בצלו כאשר נבאר בס"ד בפתרון כן ידורון בפועל וכנגד אומרו ואנביה שגיא ומזון לכלא ביה אמר ומניה יתזין כל בשרא כי כאשר היה ספק באנביה לכלא כן היה בפעל כי מניה יתזין כל בשרא: