חבצלת השרון על דניאל ו:ג

1והנה שב וראה כי הן אמת כי בגלל הדבר הזה יבושו מהתקומם עליו ומהפר בריתו אך עדיין אפשר לא יבושו כי אם מעשות בגלוי ואולי עוד רעה בלבבם ובמסתרים יחשבו עליי מחשבות ויתנכלו אותו באופן לא יורגש עד יאחז במצודה רעה ואין מרפא ומה גם עתה במושלם ממשל רב בכל מלכותא כי יש לאל ידם כי כל הארץ סרים אל משמעתם ויעשו ויצליחו ואין מכלים על כן ראה והתקין בכלל עצתו ויתן לעלא מנהון סרכין תלתא וכו' והוא כי בקש לו המלך איש כלבבו נאמן ביתו שעל פיו ישק כל עמו ושריו וגם ימצא בו יתרון דעת החכמה להבין ממוצא דבר מצפוני לב השרים בל יוכל להתעלם דבר מהמלך מאשר ידובר בו ולהועץ בו כאשר ישאל איש בדבר האלהים ולא מצא איש אשר אלה לו כי אם דניאל די מהימן הוא וחכמה כחכמת אלהין השתכחת ביה ובו בטח לבו ומה גם באשר הוא יהודי כנראה מרז"ל כי זה היה בן לאסתר המלכה ובן לאחשורוש אשר הומלך על מלכות כשדים ויהי עם לבבו להרים את כסאו מעל כל השרים ויהיו האחשדרפנים יהבין ליה טעמא ולא יעשו דבר חוץ מדעתו כי בדבר הזה לא יירא מפחד פתאום ומורא לא יעלה על ראשו אך בראותו כי אם כה יעשה יקנאו בו האחשדרפנים והפחות וכל עם הארץ בהשתרר עליהם איש יהודי וגם על המלך יתקוממו על כן להסתיר דבר הקים עמו עוד ב' שיהיו ג' בכרך אחד לבל ירגש כי כל מעיניו בו וכי מן השלשה הכי נכבד וז"א ועלא מנהון סרכין תלתא די דניאל חד מנהון כי אשר מנא תלתא היה בדיל די יהא דניאל חד מנהון ולא יורגש כי ממנו פנה וממנו יתד וזהו די דניאל ולא אמר ודניאל והיה די להון אחשדרפנים יהבין להון טעמא כי בזה ימצא במעמד שלשתן יודע ומבין משכיות לבם ולתקן עותתם ובהתימו לספר כל חלקי העצה בהקמת אחשדרפניא על מלכותא וסרכין תלתא וכו' גלה הכתוב כל אשר בלבבו אשר הביאו לעשות את כל הדברים האלה באומרו ומלכא לא להוי נזיק כי להיותך רך ימשוח מלך יעץ תחבולות בדיל דלא להוא נזיק ככל הכתוב. או יהיה שעור הכתוב על דרך זה ועלא מנהון סרכין תלתא ושמא תאמר הלא גם הם מי יודע אם תהיה ידם במעל לז"א די דניאל חד מנהון וע"כ בהיותו חד מנהון בהיותם יהבין להון טעמא מלכא לא להוי נזיק כאמור. גם תקן בלשונו בל נאמר מה הועיל בתקנתו במה נחשבה מעלת אחשדרפניא אלין ומה יתרון להם בהקים אותם על כל מלכותא אם לא יעשו דבר בלי רשיון סרכין תלתא לזה אמר די להון יהבין להון טעמא לומר כי הטוב בעיניהם יעשו ולית די ימחא אך שיגלו אזן סרכין תלתא לבד ויהון יהבין להון טעמא לתת טוב טעם אל אשר יחפצו לעשות ויעשוהו כי לא סוף דבר רק די מלכא לא להוא נזיק ובהגלות נגלות מעשיהם בטעמם לפני סרכין תלתא די דניאל חד מנהון לא יוכל להתעלם אשר בלבבם באופן די מלכא לא להוי נזיק: