חיי מוהר"ן קצט

1(טו) יוֹם א' רֹאשׁ־חֹדֶשׁ סִיוָן בְּאוּמֶין עָנָה וְאָמַר לִי בָּעֵת שֶׁיָּצָאתָ עִמִּי לַדֶּרֶךְ לִנְסֹעַ (הַיְנוּ בִּתְחִלַּת קַיִץ זֶה כְּשֶׁנָּסַעְתִּי עִמּוֹ לְפֹה) סִפַּרְתָּ לִי דָּבָר, אַחַר־כָּךְ סִפֵּר לִי רַבִּי נַפְתָּלִי אוֹתוֹ הַדָּבָר אַחַר־כָּךְ סִפֵּר לִי רַבִּי יוּדְל אוֹתוֹ הַדָּבָר, וְאַתָּה סִפַּרְתָּ לִי בְּרֶמֶז. וְנִפְלֵאתִי מְאֹד מְאֹד אֲבָל הֵם סִפְּרוּ לִי בְּפֵרוּשׁ גַּם כְּפִי מַה שֶּׁהָעוֹלָם מְדַבְּרִים נִשְׁמַע מִפִּיהֶם גַּם־כֵּן זֹאת, עָנָה וְאָמַר עַתָּה נִרְאֶה, שָׁאַלְתִּי אוֹתוֹ אִם הַדָּבָר הִיא כְּמוֹ עִנְיַן עֲתִידוֹת כְּפִי מַשְׁמָעוּת דְּבָרָיו הֵשִׁיב הֵן. אַחַר־כָּךְ כְּשֶׁיִּהְיֶה הַדָּבָר הַזֶּה יִהְיוּ יְכוֹלִים לְנַקֵּר עֵינֵי הַפִילוֹסוֹפִים (וְהַדָּבָר סָתוּם וְאֵין אִתָּנוּ יוֹדֵעַ עַד מָה מַה זֶּה הַדָּבָר שֶׁסִּפַּרְנוּ לוֹ עַד נִזְכֶּה לִרְאוֹת אִם יִרְצֶה ה'):