חיי אדם, שבת ומועדים קד

1דין שמחת יו"ט (סימן תקכ"ט): כשם שמצוה לכבד שבת ולענגו כך כל ימים טובים שנאמר לקדוש ה' מכובד וכל יו"ט נאמר בהן מקרא קדש ולכן אסור לאכול בעי"ט ממנחה למעלה כמו בע"ש שזהו מכלל הכבוד כדי שיאכל סעודת י"ט לתיאבון מיהו אם עי"ט שבת יכול לקיום ג' סעודות ויאכל מעט פת ולכתחלה יעשנה קודם מנחה קטנה ובדיעבד מותר עד הלילה. וחייב לאכול פת בי"ט בערבית ושחרית ולקדש על היין וקידוש זה לכ"ע אינו אלא מדרבנן. וחייב לבצוע על ב' ככרות כמו בשבת וירבה במאכלים כפי כחו שהרי חייב בשמחה ואם לא אכל בלילה יקדש ביום קידוש של לילה:

2חייב אדם להיות שמח וטוב לב הוא ובניו ואשתו וכל הנלוים עליו שנאמר ושמחת בחגך וישמח כ"א בראוי לו כיצד הקטנים נותן להם אגוזים ומגדנות הנשים קונה להם בגדים ותכשיטים כפי ממונו והאנשים בבשר ויין וחייב להאכיל לגר יתום ולאלמנה ושאר עניים האומללים אבל אם אינו מאכיל לעניים עליו נאמר וזריתי פרש על פניכ' פרש חגיכ' ובזוה' מאריך מאוד בעונש הדין ר"ל:

3אעפ"י שהאכילה והשתיה מצוה מ"מ לא ימשיך בו כל היום אלא מתפללין וקורין ואוכלין והולכין לבית המדרש וקורין ושונין ומתפללין מנחה וחוזרין לאכול ולשתות:

4כששמח ברגל לא ימשוך בשחוק וקלות ראש שאין זה שמחה של מצוה אלא שמחה של הוללות וסכלות ולא נצטוינו על ההוללות אלא על שמחה של מצוה ויש בו עבודת יוצרנו שנאמר תחת אשר לא עבדת את ה' בשמחה ובטוב לבב. הא למדת שהעבודה בשמחה ואי אפשר לעבוד את השם משחוק וקלות ראש:

5כל איש ואיש חייב להשגיח על בני ביתו וכן ב"ד מחויבין להעמיד שוטרים ברגלים שיהיו מסבבין ומחפשין בגנות ופרדסים ועל הנהרות שלא יתקבצו שם אנשים ונשים וכן בביתם שלא יתערבו נשים ואנשים שמא יבואו לידי עבירה (ואפשר שלכן סמך הפסוק בפ' קדושים אל תחלל את בתך וסמך לו את שבתותי תשמרו) אלא יעבדו את ה' בשמחה: